נשר מקראי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

נשר מקראי

מצב שימור
מצב שימור: אין חשש (LC)
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
מחלקה:	עופות
סדרה:	דורסי יום
משפחה:	נציים
סוג:	נשר
מין:	נשר מקראי
שם מדעי
Gyps fulvus

נשר מקראי (שם מדעי: Gyps fulvus). מין בסוג נשר. הנשר הוא דורס הניזון מפגרים ונפוץ בארצות אגן הים התיכון.

הנשר הוא עוף גדול בעל מוטת כנפיים של עד כ-2.8 מטר ומשקלו עד 8 קילוגרם. בתעופתו מסוגל להגיע הנשר למהירות של עד 140 קמ"ש. צבע נוצותיו חום-אפור (לגוזלי הנשר צבעים כהים יותר). ראשו וחלק צווארו העליון מכוסים פלומת נוצות דקה מאוד. בהמשך הצוואר מצויה פלומה לבנה. זנבו ואברותיו המשונצים שחורים. רגליו קצרות וחזקות, בעלות טפרים מעוקלים. בשעת הליכתו על הקרקע צעידתו כבדה וכשהוא נמלט, פורש הוא את כנפיו ורץ בדילוגים.

מקורו של הנשר חזק, ארוך, רחב ומאונקל בקצהו העליון. חלק מהושט משמש כזפק, לאגירת מזון מזדמן. ראייתו חדה מאוד ובעלת כושר הפרדה מעולה והוא מסוגל להבחין במזון מגובה של מאות מטרים וממרחק של קילומטרים רבים.

הנשר שוכן במגוון סוגי נוף, החל ממדבריות וכלה ונופים הרריים. הוא מקים את קנו לרוב באזורים מצוקיים. את טרפו הוא מוצא לרוב בשטחים פתוחים לצורך איתור מהיר של מזון מן האויר.

בהטלה מטילה נקבת הנשר ביצה בודדת ודוגרת עליה כ-54 ימים.

בארץ ישראל פעילים כיום כ-60 זוגות נשרים, 40 מתוכם בגמלא. בשנים האחרונות סבלה אוכלוסיית הנשרים מצמצום ניכר זאת עקב, הרעלות, צמצום מקורות המזון, התחשמלות מקווי מתח והפרעה במקומות הקינון.כיום נשארו בגמלא 30 זוגות לאחר ההרעלה האחרונה.

[עריכה] אזכורי הנשר בתנ"ך

הנשר מוזכר במקרא פעמים רבות והוא מסמל כוח ומהירות ובתלמוד אף הכתירוהו כ"מלך העופות" (חגיגה י"ג, ע"ב). הנשר מוזכר פעמים רבות בתנ"ך, הן כחיה שאינה כשרה למאכל והן כמשל.

הבטחתו של אלוהים לבני ישראל היא: "ואשא אתכם על כנפי נשרים". השגחתו על בני ישראל היא "כנשר יעיר קינו על גוזליו ירחף".

בקינת דוד המלך נאמר על שאול ובנו יהונתן:"מנשרים קלו מאריות גברו".

פני נשר מצא יחזקאל באחת הדמויות האלוהיות בחזון מעשה מרכבה.

אחת מהדרכים המפליאות את מחבר ספר משלי היא:"דרך הנשר בשמים" (ל' י"ט) ואולי הסיבה לכך היא (לפי פירוש דעת מקרא) הסתירה לכאורה שבין מעופו לבין מבנה גופו המאסיבי והכבד.