נציב הדורות הבאים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נציב הדורות הבאים, הוא למעשה יועץ מיוחד לכנסת, שתפקידו לפקח שהחקיקה בישראל לא תפגע בדורות הבאים. תפקיד זה נוצר בשנת 2001 באמצעות תיקון לחוק הכנסת שיזם טומי לפיד. תפקידו, סמכויותיו והליך בחירתו של נציב הדורות הבאים לכנסת נקבעו בחוק הכנסת.
תוכן עניינים |
[עריכה] נציב הדורות הבאים
[עריכה] תפקיד וסמכויות
יעודו של הנציב הוא יצירת "מרחב עתידי" והכללתו בחקיקה ובחקיקת המשנה, על פי החוק הנציב מייעץ לכנסת ב-12 תחומים: איכות הסביבה, משאבי הטבע, מדע, פיתוח, חינוך, בריאות, משק וכלכלה, דמוגרפיה, תכנון ובנייה, איכות חיים, טכנולוגיה ומשפטים. בנוסף לכך הנציב רשאי לפעול בכל תחום שועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת קבעה שיש לו השפעה ניכרת על הדורות הבאים. בפועל, תפקיד הנציב הוא לעיין בחקיקה העומדת על הפרק, וכאשר החוק בעל עניין מיוחד ל"דורות הבאים", לצרף חוות דעת בנוגע להשפעתו הצפויה בעתיד. כמו כן נציב הדורות הבאים מגיש לכנסת דו"ח שנתי על פעולתיו.
ע"פ סעיפים 34-35 לחוק הכנסת, רשאי הנציב להשתתף בכל דיון בכל ועדה בכנסת, למעט דיונים חסויים שבהם יורשה נציב הדורות הבאים להשתתף רק אם קיבל אישור מיושב ראש הוועדה. לנציב סמכות לקבל כל ידיעה, מסמך או דו"ח אשר נמצאים בתחום סמכותו של גוף המבוקר על ידו, והדרושים לנציב לביצוע תפקידיו, למעט המקרים הבאים:
- מסירת המידע תסכן את ביטחון המדינה או את יחסי החוץ שלה
- מסירת המידע תסכן את שלום הציבור
ע"פ סעיף 44 לחוק הכנסת, רשאי נציב הדורות הבאים להיעזר, בנוסף לעובדיו הקבועים, בעובדי הכנסת.
[עריכה] כשירות כהונה
- מכיוון שמטרתו העיקרית של נציב הדורות הבאים היא לספק ייעוץ מקצועי לכנסת, מועמד כשיר לתפקיד הוא אדם בעל תואר אקדמי באחד מ-12 התחומים שמוזכרים כתחום אחריותו של הנציב בחוק. בנוסף לכך הנציב צריך להיות בעל ניסיון מקצועי של 5 שנים לפחות באחד מהתחומים הללו.
- על מנת לשמור על האופי הלא פוליטי של מוסד הנציבות, יתמנה לתפקיד הנציב רק אדם שלא היה חבר מפלגה לפחות שנתיים לפני הצגת המעומדות.
- אדם שהורשע בעבירה חמורה פסול מלשמש נציב הדורות הבאים.
[עריכה] הליך מינוי
נציב הדורות הבאים לכנסת נבחר מתוך רשימת מועמדים מומלצים שמגישה ועדה ציבורית, על ידי יושב ראש הכנסת , והחלטתו מובאת לאישור ועדת הכנסת. הוועדה הציבורית מורכבת משישה חברים: 3 חברי כנסת (יושב ראש ועדת הכנסת, יושב ראש הועדה לעניני מחקר ופיתוח מדעי וטכנולוגי של הכנסת, ויושב ראש הועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת), 3 חברי סגל אקדמי המומחים באחד התחומים שנמצאים תחת אחריותו של הנציב. הנציב נבחר לכהונה בת 5 שנים. אין הגבלה בחוק למספר הכהונות שבהם אדם יכול לשמש כנציב הדורות הבאים לכנסת.
[עריכה] הגבלות
על מנת לשמור על האופי הלא פוליטי של מוסד הנציבות, בחוק הכנסת נאסר על נציב הדורות הבאים להיות חבר מפלגה במהלך כהונתו ושנה לאחר סיום כהונתו.
[עריכה] גופים מקבילים בעולם
אמנם, התפקיד נציג הדורות הבאים הנמצא תחת הפרלמנט הוא ייחודי כיום (2005) לישראל. אך, קיימים תפקידים דומים במקצת בכמה ממדינות המערב, למשל:
- המועצה המדעית המייעצת לממשלת הולנד - גוף המייעץ לממשלת הולנד בנושאים מדעיים
- הוועדה למען העתיד (פינלנד) - וועדה פרלמנטרית העוסקת במתן מענה לסוגיות עתידיות
- הנציב לפיתוח בר קיימא (קנדה) - מחלקה בגוף מבקר המדינה הקנדי המדווח לפרלמנט הקנדי על פעולות הממשלה בישום עקרונות הפיתוח בר קיימא
[עריכה] המשך דרכה של נציבות הדורות הבאים
בראשית כהונתה של הכנסת ה-17 החלו להתעורר סימני שאלה סביב המשך דרכה של הנציבות. עם היבחרה, הביעה יו"ר הכנסת, דליה איציק, את כוונתה לסגור את הנציבות, בשל עלותה הכלכלית. מאחר שהנציבות פועלת מכוח חוק, לא ניתן לבטלה, אלא בתיקון חקיקה.
ב-1 בנובמבר 2006 אישרה הכנסת בקריאה טרומית את הצעת החוק של חבר הכנסת אביגדור יצחקי הקוראת לביטול הנציבות. במהלך הדיון במליאה טען יו"ר הכנסת לשעבר, ראובן ריבלין, כי יש מקום לביצוע רפורמות בנציבות, אך לא לבטלה לחלוטין. הצעת החוק הועברה לוועדת הכנסת והדיונים בה טרם החלו.
ב-31 בדצמבר 2006 הסתיימה כהונתו של נציב הדורות הבאים הראשון, השופט בדימוס שלמה שהם. התפקיד נותר לא מאויש, ונציבות הדורות הבאים חדלה, למעשה, לפעול.
