נמליים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נמליים |
|
---|---|
מיון מדעי | |
ממלכה: | בעלי חיים |
מערכה: | פרוקי רגליים |
מחלקה: | חרקים |
סדרה: | דבוראים |
משפחה: | נמליים |
שם מדעי | |
Formicidae |
נמליים (שם מדעי:Formicidae), משפחה בסדרת הדבוראים.
[עריכה] מבנה גוף
לנמליים גוף המורכב משלושה חלקים: ראש, חזה ובטן. לנמליים שלושה זוגות רגליים. זוג רגליים היוצא מהחלק העליון של החזה, ושני זוגות רגליים היוצאות מהחלק התחתון של החזה. בראשן ישנו זוג מחושים המאפשרים להן:
- הרחה - הנמלים מבחינות בריחות רבים, התקשורת בין חברי המושבה נעשית בעזרת פרומונים (חומרי הפרשה בעלי טעם וריח). לדוגמה: פרומון שביל המסמן את השביל למקור מזון.
- מישוש - הן נוגעות במחושיהן אלה באלה כדי להבחין בין בנות קן לפולשים, וכדי להפיץ מידע על מקור מזון חדש או על סכנה. חוש המישוש מפותח אצלן מאד. על פי קצב התנועה של המחושים ומקום המגע של נמלה אחת בגוף חברתה הן קולטות התרגשות, חיבה, זריזות וכדומה.
אם נתבונן זמן-מה בנמלה נראה שהיא מרבה לנקות את המחושים, כיוון שכל גרגר לכלוך על המחושים מפריע לה בהרחה.
בנוסף למחושים יש לנמלים גם זוג צבתות המשמשות אותן לאחיזת מזון וללחימה.
[עריכה] רבייה וצורת החיים
הנמלים מתפתחות בגלגול מלא: מביצים לרימות, ההופכות לגלמים ואחר כך לבוגרים.
הנמלים חיות במושבות, כל חבורה עם קן משלה. בכל חבורה יש בעלי תפקידים שונים: מלכה, זכרים, פועלות וחיילות, ומבנה גופן מותאם לתפקידן. כל תושבי הקן פועלים כצוות, שמטרתו להרחיב את המושבה. בכל קן מלכה אחת בלבד. שני זוגות כנפיה נושרים לאחר מעוף הכלולות, שבו נעשית ההפריה. היא בעלת שחלות וכיס שבו נאגרים תאי הזרע למשך שנים ספורות, וכך מתאפשרות הפריות חוזרות ללא נוכחות זכרים. לכל בעלי התפקידים ישנן מטלות קבועות.
המלכה, שהיא הגדולה מכולן, מופקדת על הטלת הביצים. הזכרים קטנים מהמלכות וגם להם שני זוגות כנפיים. לאחר ההפריה במעוף הכלולות הם מתים. הפועלות חסרות כנפיים וכלל אינן מסוגלות להתרבות, משום שכיס הזרע שלהן מנוון. כל תפקידן הוא לדאוג לאספקת מזון, להאכיל את המלכה, הזכרים והרימות, וכן להרחיב את הקן, לנקותו ולשמור עליו מפני אויבים שונים.
אחד מסוגי הנמלים הבולטים ביותר בנופי הארץ הוא נמלת קציר (מצויים בישראל כ-15 מינים ותת-מינים שלה).
[עריכה] התייחסות תרבותית
בתרבויות שונות הנמלה היא סמל לחריצות. בעברית ישנן מספר פתגמים המזרזים ללמוד חריצות ממנה: "לֵךְ אֶל-נְמָלָה עָצֵל, רְאֵה דְרָכֶיהָ וַחֲכָם" (משלי ו' ו'). " הַנְּמָלִים, עַם לֹא-עָז; וַיָּכִינוּ בַקַּיִץ לַחְמָם." (משלי ל' כ"ה). במשלי איזופוס ישנו משל בשם הצרצר והנמלה שמעלה על נס את חריצותה של הנמלה לעומת בטלנותו של הצרצר.
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נמליים |