נוריט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

נוריט
סוג הסלע	סלע יסוד
סביבת היווצרות	פלוטונית
הרכב	פלגיוקלז, ואורתופירוקסן עם אוליבין
תכונות וזיהוי	אפור כהה, גס גביש

נוֹרִיט - סלע יסוד פלוטוני מאפי הבנוי בעיקר מפלגיוקלז עשיר בסידן (לברדוריט) ואורתופירוקסן עם אוליבין. בבחינה חזותית לא ניתן להבדיל בין הנוריט לגברו (המכיל קלינופירוקסן במקום אורתופירוקסן), ויש צורך לבצע בדיקה של פרוסת סלע דקה (בעובי של כ־0.03 מ"מ) הקרויה שקף. השקף מתקבל מניסור הסלע, ליטושו והדבקת הפרוסה על גבי זכוכית. השקף נבדק תחת מיקרוסקופ מיוחד הקרוי מיקרוסקופ פטרוגרפי שבו האור מקוטב.

הנוריט מופיע יחד עם גברו וסלעים מאפיים ואולטראמאפיים בשכבות פלוטוניות שלעתים קרובות קשורות לגופי מחצבים של פלטינה כדוגמת אלו של דרום אפריקה, מכלול סקרגור (Skaergaard) בגרינלנד ו"סטילווטר איגניוס קומפלקס" (Stillwater igneous complex) במונטנה שבארצות הברית. נוריט הוא גם סלע היסוד הבסיסי של מכלול אגן סדברי (Sudbury Basin) באונטריו שבקנדה, שהוא אתר של פגיעת מטאוריט קדומה, והאזור השני בעולם בכמות הניקל אותו כורים ממנו. נוריט הוא סלע נפוץ בסלעי הירח שהובאו בתוכנית אפולו. בקנה מידה קטן יותר אפשר למצוא נוריט בסלעי תהום מקומיים כדוגמת פרבר בוקיט גומבק (Bukit Gombak) בסינגפור ובבקעת תמנע שבישראל.

השם ניתן לסלע בסוף המאה ה-19, והוא הלחם של תחילת שם המדינה בה הובחן לראשונה (נורבגיה) עם הסיומת המקובלת לסלעים ומינרלים שמקורה ביוונית.