נדיה קומנצ'י

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

נדיה קומנצ'י (ברומנית: Nadia Elena Comăneci) (נולדה ב-12 בנובמבר 1961) היא מתעמלת רומנייה, שזכתה בחמש מדליות אולימפיות והראשונה שזכתה באולימפיאדה בציון מושלם של 10 בהתעמלות. נחשבת על ידי רבים כאחת הספורטאיות הגדולות של המאה ה-20 ואחת המתעמלות הגדולות בכל הזמנים.

קומנצ'י נולדה באונשטי (כיום גאורגה גאורגיו-דז) שברומניה. בתם של גאורגה, מהנדס, וסטפניה-אלכסנדרינה, פקידה במשרה חלקית. היא קרויה על שם "נדז'דה" (תקווה), גיבורה בסרט רוסי.

קומנצ'י עלתה לראשונה על מזרון ההתעמלות בגיל 6, וב-1970 התחרתה באליפות הלאומית ברומניה כחברה בקבוצה מעיר מגוריה. שנה אחר כך הייתה לזוכה הצעירה ביותר באליפות רומניה. בתקופה זו החלו לאמן אותה בלה קארולי ואשתו מרתה, שעתידים היו לערוק לארצות הברית ולהיות המאמנים של כמה מגדולי המתעמלים האמריקאים. כשהייתה בת 13 זכתה קומנצ'י בשלוש מדליות זהב ואחת מכסף, באליפות אירופה שנערכה בסקיאן שבנורבגיה בשנת 1975. בתחרות הקדם-אולימפית שנערכה באותה שנה במונטריאול (שנה לפני המשחקים האולימפיים) זכתה קומנצ'י בתחרות הקרב-רב. סגנונה היה מדויק מאוד תוך שילוב של שיווי משקל וביטחון עצמי. באותה שנה הכתירה אותה סוכנות "Associated Press" בתואר "ספורטאי השנה".

שנה מאוחר יותר (1976), בהיותה בת 14, הייתה קומנצ'י לכוכבת אולימפיאדת מונטריאול. לא רק שהייתה המתעמלת הראשונה בתולדות האולימפיאדה שקיבלה את הציון המושלם 10 (שאותו קיבלה שש פעמים נוספות), היא אף זכתה בשלוש מדליות זהב: בקרב-רב, במקבילים מדורגים ובקורה, במדליית כסף קבוצתית וובמדליית ארד על תרגילי הקרקע. כשחזרה לרומניה לאחר האולימפיאדה הוענק לה התואר "גיבורת מעמד העובדים הסוציאליסטים" כהכרת תודה על הצלחתה - הרומנייה הצעירה ביותר שזכתה בתואר זה.

כשזכתה קומנצ'י בציון 10 הייתה הנבחרת הרומנית בהלם לכמה שניות, שכן הציון שהופיע בלוח התוצאות היה 1.00. הלוח הכיל אז שלוש ספרות בלבד, כיוון שלא ציפו שמשתתפים יצליחו להגיע לציון המושלם. אי-ההבנה נפתר לאחר כמה שניות ומאז נבנים לוחות התוצאות להצגת ציון בן 4 ספרות, כך שיגיעו גם ל-10.00.

קומנצ'י הגנה בהצלחה על תוארה כאלופת אירופה בהתעמלות בקרב-רב ב-1977, אך בהחלטה מעוררת מחלוקת נטשה הקבוצה הרומנית את התחרות במחאה על הניקוד שקיבלה בשלב הגמר של המכשירים. לאליפות העולם בהתעמלות ב-1978 הופיעה קומנצ'י כשאינה בכושר וסובלת מעודף משקל. נפילה מהמקבילים המדורגים עלתה לה במקום רביעי בדירוג הסופי, אך היא עדיין הצליחה לזכות במדליית זהב על הקורה.

לאליפות אירופה ב-1979 הופיעה קומנצ'י מוכנה יותר לאחר שרזתה. היא זכתה בתוארה השלישי ברציפות בקרב-רב (המתעמלת הראשונה שזכתה בהישג זה). באליפות העולם בדצמבר אותה שנה הובילה קומנצ'י לאחר תרגילי החובה, אך אושפזה לפני תחילת תחרות תרגילי הזכות בשל הרעלת דם שנגרמה מחתך בשורש כף היד, שנוצר מצמיד המתכת המייצב שענדה. היא עזבה את בית החולים בניגוד להוראות הרופאים והשתתפה בתחרות על הקורה, שם זכתה בציון 9.95. ביצועיה העניקו לרומניות את מדליית הזהב הראשונה שלהן באליפות העולם.

קומנצ'י השתתפה באולימפיאדת מוסקבה, והגיעה למקום השני בקרב-רב לאחר ילנה דוידובה. בספרה "מכתבים למתעמל צעיר" הסבירה קומנצ'י את ההפסד בכך ש"באותו יום ילנה הייתה טובה יותר". קומנצ'י שמרה על תוארה כאלופה אולימפית על הקורה, זכתה במשותף במדליית הזהב בתרגילי הקרקע והרומניות סיימו במקום השני.

קומנצ'י פרשה מתחרויות זמן קצר לאחר אולימפיאדת מוסקבה. התחרות הגדולה האחרונה שלה הייתה האוניברסיאדה של 1981, שבה זכתה בחמש מדליות זהב. עם זאת, היו האשמות במשוא פנים מצד השופטים בתחרות, שכן חצי מצוות השופטים היו מרומניה. בין 1984 ל-1989 הייתה קומנצ'י חברה בהתאחדות ההתעמלות הרומנית, וסייעה באימון מתעמלים רומנים צעירים.

בנובמבר 1989 ערקה קומנצ'י לארצות הברית. היא חצתה בלילה את גבול הונגריה, ולאחר שש שעות הליכה הגיעה אל הכפר צגט שבדרום הונגריה. משם המשיכה באותו לילה לווינה, ובעזרת השגרירות האמריקאית קיבלה ויזה לארצות הברית.

בארצות הברית עסקה קומנצ'י בשיווק קו של בגדי התעמלות, לבנים, ציוד אירובי ואף דגמנה שמלות כלה. בשנת 1994 היא התארסה למתעמל בארט קונור, זוכה מדליית הזהב על המקבילים באולימפיאדת לוס אנג'לס, שאותו הכירה לראשונה בגביע אמריקה ב-1976. באותה שנה היא חזרה לרומניה לראשונה מאז שערקה. קומנצ'י וקונור נישאו בבוקרשט באפריל 1996.

בשנת 1999 הייתה קומנצ'י הספורטאי הראשון שהוזמן לנאום באו"ם באירוע שפתח את שנת המתנדב הבינלאומי. כיום קומנצ'י מתגוררת באוקלהומה ועוסקת בהתעמלות ובמפעלי צדקה בכל העולם. היא ובעלה הם הבעלים של "האקדמיה להתעמלות של בארט קונור", של חברת הפקה של אירועי ספורט "10 מושלם", ושל כמה חנויות לציוד ספורט, והם עורכי המגזין "המתעמל הבינלאומי".

קומנצ'י היא סגן יו"ר של חבר המנהלים של הספיישל אולימפיקס הבינלאומי (אולימפיאדה לבעלי פיגור שכלי), נשיאת הכבוד של התאחדות ההתעמלות הרומנית, נשיאת הכבוד של הוועד האולימפי הרומני, שגרירת הספורט של רומניה, סגן הנשיא של חבר המנהלים של האגודה למלחמה בניוון שרירים, וחברה בקרן הפדרציה הבינלאומית של המתעמלים. היא קיבלה שני פרסי "המסדר האולימפי" מהוועד האולימפי הבינלאומי.

בדצמבר 2003 הופיע ספרה הראשון - מכתבים למתעמל צעיר. מכספי הצדקה הקימה קומנצ'י מרפאה בבוקרשט לעזור לילדים יתומים ברומניה.

במשאל שנערך ב-21 באוקטובר 2006 על ידי הטלוויזיה הרומנית, לקביעת "גדולי הרומנים בכל הזמנים", נבחרה קומנצ'י למקום העשירי עם 11,825 קולות שהיוו 3.25% מכלל הקולות.