מת'יו שפרד
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מת'יו ויין שפרד (באנגלית: Matthew Wayne Shepard) (1 בדצמבר 1976 - 12 באוקטובר 1998), סטודנט אמריקני, פעיל למען זכויות האזרח והומוסקסואל, שהוכה קשות על ידי שני גברים ליד העיר לארמי שבוויומינג, בלילה שבין ה-6 ל-7 באוקטובר 1998, ומת מפצעיו כעבור ימים אחדים.
תוכן עניינים |
[עריכה] רקע
מת'יו שפרד נולד בעיר קאספר, והיה הילד הבכור של דניס שפרד וג'וקי פֵּק שפרד. הוא למד בבית הספר היסודי "גבעת קרסט", בחטיבת ביניים "דין מורגן" ושנתיים בתיכון "נטרונה", והיה חבר בכנסייה האפיסקופלית של מרק הקדוש. בשנתיים הנוספות (בארצות הברית לומדים בתיכון 4 שנים) למד בבית הספר האמריקאי בשווייץ, וסיים ב-1995. לאחר מכן למד במכללת "קאטאוובה" ובמכללת קספר, לפני שעבר לדנבר. לאחר מכן למד באוניברסיטת ויומינג בלארמי והתמקד בתחום מדע המדינה. באותה תקופה, הוריו חיו בדהרן שבסעודיה, שם עבד אביו בחברת הנפט "ארמקו".
[עריכה] התקיפה
מעט אחרי חצות, בליל ה-7 באוקטובר 1998, שפרד, אז בן 21, פגש במק'קיני והנדרסון בבאר. מק'קיני והנדרסון שתו מעט בירה לפני כן, אך ככל הנראה לא היו שתויים. במשפט שנערך לאחר מכן, נתגלה כי הם גרמו לשפרד לחשוב שהם הומוסקסואלים ודיברו איתו על פוליטיקה ותנועת המחאה הגאה. לפי טענתו של מק'קיני, שפרד ביקש מהם שיחזירו אותו הביתה במכוניתם. בדרך, הוציאו השניים אקדח, שדדו את שפרד, הרביצו לו מכות רצח וקשרו אותו באכזריות לגדר, על מנת שימות, ועזבו את המקום.
שפרד נמצא על ידי רוכב אופניים, שטעה וחשב בתחילה כי הוא דחליל. כאשר נמצא, היה שפרד קפוא בגלל הקור העז ששרר במקום ומחוסר הכרה. רוכב האופניים, אהרון קריפלס, מיהר לביתו של צ'ארלס וו. דולן, פרופסור באוניברסיטת ויומינג, על מנת לטלפן למשטרה. כאשר מצאה אותו השוטרת רג'י פלאטי, אמרה כי כל פניו נראו אדומות מהדם שנזל, וכי החלק הלבן היחידי שנראה בפניו היו סימני הדמעות.
שפרד סבל משבר בגולגולת ומנזק בגזע המוח, שמנע ממוחו לפקח על טמפרטורת הגוף, קצב הלב ופעולות חיוניות נוספות. בנוסף, היו כתריסר חתכים סביב ראשו, פניו וצווארו. פגיעות אלה היו חמורות מכדי לנתחן. שפרד מעולם לא התעורר וחי בעזרת מכונות עד למותו מספר ימים לאחר מכן, בצהרי ה-12 באוקטובר 1998. שפרד מת בבית החולים "עמק פודר" במצודת קולינס שבקולורדו.
המשטרה עצרה את מק'קיני והנדרסון זמן קצר לאחר מכן, כאשר נעליו וארנקו של שפרד היו בתא המטען, כמו כן גם האקדח המגואל בדם שאיתו הרביצו לשפרד. הרוצחים ניסו לשכנע את חברותיהם שיספקו אליבי למשטרה.
[עריכה] המשפט
במהלך המשפט, ניסו הרוצחים להשתמש בשיטות שונות על מנת להצדיק את הפשע. השימוש הכי רחב היה בהגנת ה- "Gay Panic" וטענו לאי שפיות זמנית שנגרמה משום ששפרד ניסה להתחיל איתם, לכאורה. כמו כן הם ניסו לטעון כי רק רצו לשדוד את שפרד ולא הייתה להם כוונה להורגו.
הנדרסון הודה באשמה ב-5 באפריל 1999 והסכים להעיד נגד מק'קיני על מנת להתחמק מעונש מוות. הוא קיבל שני מאסרי עולם רצופים ללא אפשרות לשחרור מוקדם. כאשר חבר המושבעים דן בעונש מוות למק'קיני, הוריו של שפרד הסכימו לוותר על עונש מוות למק'קיני ולהחליפו בשני מאסרי עולם רצופים, ללא אפשרות לשחרור מוקדם. הוריו של שפרד אמרו כי הם "נתנו לו חיים לזכר אדם אחר שלא יזכה לחיות יותר".
[עריכה] התגובות
כאשר שכב שפרד בבית החולים, בכל רחבי העולם נערכו משמרות תמיכה מוארות באור נרות. התקשורת והציבור התמקדו בנטיותיו המיניות של שפרד. בכך העלו לסדר היום את נושא ההומופוביה והאלימות כנגד הומוסקסואלים. המטיף הנוצרי ההומופוב פרד פלפס ותומכיו הפגינו מול בית המשפט ואף מול הלוויתו. הם נשאו שלטים וקראו סיסמאות כגון "מת'יו שפרד נרקב בגיהנום" ו-"אלוהים שונא מתרוממים". פלפס ניסה להשיג אישור עירוני להקים אנדרטה בגובה 5-6 רגל (כ- 150-180 ס"מ) ועליה תמונתו של מת'יו שפרד עם המילים "מת'יו שפרד, נכנס לגיהנום ב-12 באוקטובר 1998 לאחר שהמרה את האזהרה האלוהית: 'ואת זכר לא תשכב משכבי אשה תועבה הוא'- ויקרא י"ח 22".
בזמן משפטו של מק'קיני, רומיין פטרסון, חברה של שפרד, ארגנה קבוצת תומכים לבושים בחלוקים לבנים וכנפיים ענקיות אשר עמדו במעגל מסביב למפגינים ההומופובים וחסמו אותם, כך שלא נראו לעיני העוברים והשבים בסביבה. לאחר מכן הקבוצה כונתה "מלאכי השלום" ו"פעולה מלאכית". באותה הטקטיקה נעשה שימוש גם בהפגנות נוספות שערך פלפס אך בהצלחה פחותה מהמקורית, כיוון שהמשטרה דרשה שהמלאכים יפגינו באזור נפרד מהמפגינים ההומופובים.
לאחר המקרה ניסה הנשיא ביל קלינטון לאשר הכנסת פשעים כנגד הומואים ולסביות, נשים ובעלי נכות לרשימת פשעי השנאה בארצות הברית, אך ללא הצלחה, כיוון שהנסיון נדחה בבית הנבחרים.
בתעשיית הבידור, אמנים רבים כתבו שירים לזכרו של מת'יו שפרד ונעשו מספר סרטים בנושא.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- "השם הוא שפרד. מתיו שפרד". מאת נועה רז, מגזין gogay
- הסרטון "Gay Hate Crime Faces & Stories", פרויקט הנצחה: שמות ופנים של קרבנות פשעי שנאה נגד גייז. לזכרו של מת'יו שפרד -10 דק' , מתוך אתר TrueHateCrimes.com, באמצעות youtube.com
