משולם בן יעקב מלוניל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רבי משולם בן יעקב מלוניל (?-1170) היה מגדולי חכמי פרובנס בצרפת. לפי תיאוריו של רבי בנימין מטודלה, היו בניו של רבי משולם בן יעקב מלוניל עשירים וחכמים, וגם הוא עצמו היה עשיר מאוד והחזיק בית מדרש גדול ומפורסם מאוד. סביב משפחה זו התרכזו "חבורת לוניל", שפרסמה את לוניל כמרכז תרבותי תורני חשוב.

משולם בן יעקב מלוניל היה מגדולי חכמי ההוראה בפרובאנס ובדרום צרפת. הוא חי במאה ה-12 ונראה שנפטר בשנת 1170^[1]. הנוסע רבי בנימין מטודלה פגש בו בעת ששהה בלוניל בסביבות שנת 1159 והוא מציין אותו ואת חמשת בניו. משולם בן יעקב היה בן תקופתו של רבי יצחק בן מרואן הלוי מנרבונה.

משולם בן יעקב היה תלמיד וחבר לראב"ד ויצא להגנת הרמב"ם מול רבי מאיר בן טודרוס הלוי אבולעפיה. בניו המשיכו את דרכו. הוא חיבר הרבה ספרים המוזכרים בפירושים שונים אם כי בימינו מצוי רק אחד מהם "איסור משהו" בדיני כשרות. הוא פעל ביחד עם רבי יהודה אבן תיבון. היה מורו של הראב"ד השלישי בעל ההשגות. בנו, אשר, היה חכם ידוע בפני עצמו.

לר' משולם מלוניל נולדו חמישה בנים: יוסף, יצחק, יעקב, אהרון ורבי אשר (מכונה הרא"ש מלוניל, ואשר כונה על ידי רבי בנימין מטודלה רבי אשר הפרוש) - חיבר הלכות יום טוב. נינו הוא אבא מארי הירחי.