משה בייסקי

משה בייסקי נולד בשנת 1921 בכפר דז'אלושיצה שבפולין. מגיל צעיר היה חבר תנועת הנוער הציוני בעיר קראקוב. עבר את השואה בגטו פלשוב ובכמה מחנות ריכוז, שרד את השואה בעזרת אוסקר שינדלר, ועלה לארץ ישראל מאיטליה בשנת 1945 לקיבוץ תל יצחק.

בייסקי למד משפטים בארץ בשנים 1946 - 1949. שירת כסרן במלחמת העצמאות ולאחר שחרורו המשיך בלימודיו. באוניברסיטת סורבון בפריז הוכתר בתואר דוקטור למשפטים בזכות עבודת דוקטורט בנושא "מקורות זכויות האדם בתנ"ך, בהשוואה עם המגילה של האומות המאוחדות".

הוסמך בישראל כעורך דין בשנת 1953. בשנת 1960 מונה לשופט וכיהן בבית משפט השלום (עד 1968), בבית משפט מחוזי (עד 1979) ובבית המשפט העליון (עד 1991).

בתחילת 1985 מונה בייסקי לעמוד בראש ועדת החקירה שחקרה את פרשת ויסות מניות הבנקים.

כניצול שואה העיד במשפט אייכמן והיה פעיל מאוד בארגונים להנצחת השואה, בין היתר ביד ושם" (כיו"ר הוועדה לציון חסידי אומות העולם) ויו"ר המכון ללימודי השואה "משואה" (בשנים 1992 - 2006). נוסף לכך היה נשיא בית הדין הציוני העליון של ההסתדרות הציונית העולמית.

[עריכה] פרסומים

משה בייסקי, 'על חסידי אומות העולם', נסיונות ופעולות הצלה בתקופת השואה, הרצאות ודיונים בכינוס הבינלאומי השני של חוקרי השואה, ישראל נוטמן (עורך), ירושלים תשל"ו: 528-511.
משה בייסקי, "עשרים וחמש שנה לפתיחת המשפט בפני בית הדין הצבאי הבינלאומי בנירנברג", הפרקליט כו, חוברת ד, דצמבר 1970.