מרצ'ל פאוקר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מרצ'ל פאוקר (Marcel Pauker) ‏ (6 בדצמבר 1896 - 16 באוגוסט 1938), מהנדס ופובליציסט יהודי רומני, מראשי המפלגה הקומוניסטית הרומנית בשנות העשרים של המאה ה-20, הוצא להורג באחד הטיהורים הסטליניסטים וזכה לרהביליטציה לאחר מותו. השתמש במספר שמות וכינויים, ובהם לוקסימין (Luximin), פאול למפרט (Paul Lampart), הבורגני (Burghezul), האפרוח (Puiu), הרמן גוגנהים (Herman Gugenheim), פריו (Priu), סמיונוביץ' מארין (Semionovici Marin), סטפאן (Stepan) ופאול וייס (Paul Weiss).

מרצ'ל פאוקר נולד בבוקרשט, רומניה במשפחה יהודית אמידה. הוא למד הנדסה בציריך, שווייץ. הוא השתתף במלחמת העולם הראשונה כקדט תותחנים ובהמשך קיבל דרגת סגן משנה. לאחר המלחמה, בשנים 1919-1921 התגורר בשווייץ, אך כבר בשנת 1921 הוועד להיות חבר בוועד הזמני של המפלגה הקומוניסטית הרומנית ומשנת 1922 היה חבר הוועד המרכזי והלשכה הפוליטית של המפלגה וציר מטעמה לוועידת המפלגות הקומוניסטיות הבלקניות בסופיה, בשנת 1922 ובברלין, בשנת 1923. הוא נעצר על ידי השלטונות הרומניים ונידון ל-10 שנות מאסר ובהמשך למאסר עולם עם עבודת פרך, אך בשנת 1925 הצליח להימלט לברית המועצות וחזר לרומניה כעבור 4 שנים. עם חזרתו נעצר והוחזר לכלא, שם שהה עוד שנה עד שהוכרזה ברומניה חנינה כללית.

הוא היה מעורב במאבק פוליטי בין המפלגה הקומוניסטית הרומנית והמפלגה הקומוניסטית האוקראינית בראשות ויטאלי חולוסטנקו וכתוצאה מכך נענש על דעותיו בברית המועצות, נאסרה עליו הפעילות הפוליטית ואולץ לעבור למגניטוגורסק, במערב סיביר, שם שהה בשנים 1930-1932. הוא נעצר במסגרת הטיהורים הסטליניסטיים במרץ 1937 באשמת ריגול, עונה עד שהודה, נידון למוות והוצא להורג בירייה. בשנת 1957, לאחר מות סטלין, טוהר שמו וניקולאה צ'אושסקו התיחס למקרה שלו כאל "שגיאה של העבר".

מרצ'ל פאוקר היה נשוי לאנה פאוקר ולזוג היו 3 ילדים, טניו (מת בילדותו), ולאד וטאטיאנה. למרצ'ל היו מספר מאהבות והידועות ביותר היו "אלנה פיליפוביץ'" ו"ואנדה ניקולסקי".