מרסין
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| מרסין | |
|---|---|
 אנדרטת השלום במרסין |
|
| מדינה |  טורקיה |
| מחוז | מחוז הים התיכון |
| ראש העירייה | מג'יט אזג'ן (מפלגת הרפובליקה העממית) |
| גובה מעל פני הים | 5 מטרים |
| אוכלוסייה - עירונית |
537,842 (נכון לשנת 2000) |
| קואורדינטות | |
| אזור זמן | UTC+2 |
| קידומת | 0324 |
| מיקוד | 33XXX |
| http://www.mersin.bel.tr | |
 |
|
מרסין (טורקית Mersin; בעבר גם איצ'ל - İçel)) היא עיר בדרום טורקיה ובירתה של נפת מרסין. לעיר מעמד של עיר מטרופוליטנית (Büyükşehir - "עיר גדולה") ובשנת 2000 התגוררו בה 537,842 תושבים. העיר שוכנת לחופי הים התיכון בקצהו המערבי של מישור צ'וקורובה ובמקום בו הרי הטאורוס שבים ונושקים לחוף הים. בעיר ממוקם הנמל החשוב ביותר בדרום טורקיה ואחד החשובים במדינה כולה.
[עריכה] היסטוריה
הממצאים המוקדמים ביותר בסביבתה של העיר נמצאו בתל יימיקטפה (Yümüktepe) בו נחשפו 23 שכבות שהמוקדמת שבהם משנת 6300 לערך לפנה"ס. לאתר נוספו ביצורים בסביבות שנת 4500 לפנה"ס אך נראה כי הוא נינטש החל ב-3200 לפנה"ס לערך ועד למאה ה-12 לפנה"ס. החתים, האשורים והפרסים שלטו באזור ובשנת 333 לפנה"ס הוא נכבש בידי אלכסנדר הגדול. העיר נקראה זפיריון (Ζεφύριον) ביוונית ועם התפרקות ממלכתו של אלכסנדר הגדול בא האזור תחת שליטת בית תלמי והסלאוקים לאחריו. העיר הייתה מרכז לסחר במוליבדן שהובא ממכרות קוריירה הסמוכים ונהנתה ממיקומה על דרכי המסחר לאורך דרומה של אסיה הקטנה.
בתקופה הרומית שונה שמה של העיר לזפיריום (Zephyrium) והיא המשיכה לשמש כנמלה של העיר הסמוכה טרסוס, בירתה של הפרובינקיה קיליקיה. לאחר מכן שוב שונה שמה לאדריאנופוליס לכבודו של הקיסר אדריאנוס. הנצרות התפשטה במרסין בשלב מוקדם יחסית והיא הייתה למקום מושבו של בישוף. העיר היא מקום מושבו הרשמי של בישוף קתולי עד היום, אף כי המשרה איננה מאוישת מאז 1966. בתקופה הביזנטית ירדה קרנה של העיר, ולאחר הערבים, הסלג'וקים, הנסיכות הבייליקית של רמזאנאואולו, נכבשה בידי העות'מאנים ב-1517.
מרסין שבה לפרוח במאה ה-19 כאשר החל גידול הכותנה המסיבי במישור צ'וקורובה. העיר חוברה לרשת מסילות הרכבת ב-1866, ובתחילת המאה ה-20 התגוררו בעיר כ-18,000 תושבים, מחציתם מוסלמים והיתר נוצרים (יוונים, ארמנים וקתולים). ב-17 בדצמבר 1918 השלתטו הצרפתים על העיר והחזיקו בה במשך מלחמת טורקיה-צרפת עד שפינו אותה ב-3 בינואר 1922 בהתאם להבנות הסכם אנקרה.
[עריכה] העיר כיום
תנופת בנייה מואצת ותהליך של פיתוח יתר החלו עם גדילתו של הנמל בעיר והפיכתו לאזור סחר חופשי ב-1986, וכן עם התקדמותו של פרויקט דרום-מזרח אנטוליה הנמצא בעורפה של העיר.
ההתפתחות גררה עימה הגירה פנימית אל העיר ובתוך רבע מאה הכפילה העיר את מספר תושביה. דבר זה אף הביא לכך שכחמישית מתושבי העיר כיום הם כורדים ממזרח המדינה. לצד הנמל המשמש גם לדיג, קיימות בעיר תעשיות נפט, מלט, מזון וטקסטיל.
ב-3 ביולי 1992 הוקמה בעיר אוניברסיטת מרסין (Mersin Üniversitesi) ובה לומדים כ-18,000 תלמידים.
העיר חוברה לכביש המהיר החוצה את מישור צו'וקורובה (O-51) והמחבר אותה לאדנה אליה היא מקושרת גם בקו רכבת נוסעים.
