מרים נאור
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| מרים נאור | |
|---|---|
 |
|
| נולדה | 26 באוקטובר 1947, ירושלים, ארץ ישראל  |
| בוגרת | |
| השתייכות | |
| תקופת כהונה |
1980 ואילך |
| תפקידים בולטים |
|
מרים נאור (נולדה ב-26 באוקטובר 1947) היא שופטת בית המשפט העליון משנת 2003.
נאור נולדה בירושלים ובשנת 1965 סיימה את לימודיה התיכוניים. שירתה בצה"ל כמורה חיילת. בשנת 1971 סיימה בהצטיינות את לימודי המשפטים והחלה לעסוק בעריכת דין בפרקליטות המדינה, עד הגיעה לתפקיד סגן בכיר לפרקליט המדינה. בשנת 1980 מונתה לשופטת.
תחילה כיהנה כשופטת בבית משפט השלום בירושלים, עד למינויה לבית המשפט המחוזי בשנת 1989. בתפקידה זה הייתה בהרכב השופטים (יחד עם השופטים: יעקב צמח שכיהן כאב בית הדין, ומוסיה ארד) שהרשיע את אריה דרעי בפלילים. במקביל שימשה כאב בית הדין להגבלים עסקיים, והחל בשנת 1999 שימשה סגן נשיא בית המשפט לעניינים מנהליים.
משנת 2001 כיהנה כשופטת בבית המשפט העליון בפועל עד למינוי הקבע ב-16 ביוני 2003.
לפי נהלי מינוי נשיא בית המשפט העליון הנוהגים כיום (מינוי השופט הוותיק ביותר בבית המשפט העליון לנשיא) תחליף נאור בשנת 2012 את דורית ביניש כנשיאת בית המשפט העליון, ותכהן בתפקיד זה עד 2017.
נשואה לאריה נאור, מזכיר הממשלה בתקופתו של מנחם בגין. לנאור שני בנים, נכד ונכדה.
|
נשיאת בית המשפט העליון: דורית ביניש |
 |
