אליעזר ריבלין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה.

אליעזר ריבלין
נולד	28 במאי 1942, ירושלים, ארץ ישראל
בוגר	האוניברסיטה העברית (תואר ראשון) אוניברסיטת תל אביב (תואר שני)
השתייכות	מערכת בתי המשפט הישראלית
תקופת כהונה	13 בדצמבר 1976 ואילך
תפקידים בולטים	שופט בית המשפט לתעבורה שופט בית משפט השלום בקריית גת, אשקלון, אשדוד, דימונה, ובאר שבע שופט בית המשפט המחוזי בבאר שבע המשנה לנשיא בית המשפט העליון

אליעזר ריבלין (נולד ב-28 במאי 1942), הוא שופט בית המשפט העליון מאז שנת 2000, המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש מאז שנת 2006, חבר הוועדה לבחירת שופטים.

תוכן עניינים 1 חייו ומשפחתו 2 דרכו המקצועית 3 פסקי דין עיקריים 4 פרסומים

[עריכה] חייו ומשפחתו

ריבלין נולד בירושלים, בן למשפחת ריבלין הירושלמית. בן דודו הוא השופט יוסף ריבלין מבית המשפט השלום בירושלים. הוא נשוי ואב לארבעה ילדים.

[עריכה] דרכו המקצועית

ריבלין סיים לימודי משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים בשנת 1969. לאחר לימודיו, עסק בעריכת דין בבאר שבע, ואף העניק שירותי ייעוץ משפטי לרשויות ציבור. ב-13 בדצמבר 1976 מונה לכהונת שופט בביהמ"ש לתעבורה. כעבור שנתיים, בחודש מאי 1978 מונה לכהונת שופט שלום בביהמ"ש בקרית גת. בשנה זו גם השלים תואר מוסמך במשפטים (LL.M) בהצטיינות באוניברסיטת תל אביב, בתחום דיני הנזיקין. כשופט שלום כיהן ריבלין גם בביהמ"ש השלום בערים אשקלון, אשדוד, דימונה, ובאר שבע.

ב-3 בספטמבר 1982 מונה לכהונת שופט בביהמ"ש המחוזי בבאר שבע, תפקיד שבו כיהן 17 שנה.

ריבלין קיבל תואר שני מאוניברסיטת טמפל שבפילדלפיה בשנת 1986, עבודת הגמר שלו עסקה בנושא זכויות אדם.

בשנת 1993 הוציא את ספרו "תאונת הדרכים – סדרי דין וחישוב הפיצויים", שהפך לאבן דרך בתחום תאונות הדרכים והנזיקין בישראל, ונחשב לאחד משני הספרים החשובים ביותר בתחום (יחד עם ספרו של יצחק אנגלרד). מאז פורסמו שתי מהדורות חדשות של ספר זה, האחרונה שבהן בשנת 1999.

13 שנה בדיוק לאחר תחילת כהונתו כשופט מחוזי, ב-3 בספטמבר 1995, מונה לסגן נשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע. בשנת 1997 שימש כחוקר אורח בפקולטה היוקרתית למשפטים של אוניברסיטת הארוורד.

בשנת 1999 זומן ריבלין לכהן במינוי זמני בבית המשפט העליון. בגיל 58, לאחר שנה בתפקיד זה, ולאחר 24 שנים מאז מונה לראשונה לשופט, ריבלין התמנה במינוי קבע לשופט בבית המשפט העליון.

ב-17 בספטמבר 2006 מונה כמשנה לנשיאת בית המשפט העליון.

ריבלין אמור היה להחליף את דורית בייניש כנשיא בית המשפט העליון בשנת 2012 לתקופת כהונה בת פחות משלושה חודשים (עד הגיעו לגיל 70), אך הודיע כי יוותר עליה לטובת אשר דן גרוניס, ומשעה שנחקק "חוק הקדנציות" של דניאל פרידמן הקובע כי לא ימונה לנשיא אדם שהגיע לגיל 67, צפויה להתמנות לתפקיד השופטת מרים נאור.

ריבלין שימש כמרצה באוניברסיטת תל אביב בתחום דיני הנזיקין ומשפט חוקתי, ועדיין משמש כמרצה אורח באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ובאוניברסיטה העברית. ריבלין חבר במועצה האקדמית של המכון להשתלמות שופטים על שם ד"ר יואל זוסמן.

[עריכה] פסקי דין עיקריים

• הלכת אטינגר - קבעה את הזכות לפיצוי בגין אובדן כושר השתכרות ב"שנים האבודות".
• ע"א 8151/98 - שטרנברג נ' צ'צ'יק, פ"ד נו(1), 539. רשלנות רפואית בשל חוסר ברישום מדויק, באופן שגרם "נזק ראייתי".
• ע"א 8483/02 - אלוניאל בע"מ נ' אריאל מקדונלד. הכרעה בסכסוך בין רשת מקדונלדס לבין שחקן מכבי תל אביב (כדורסל), אריאל מקדונלד. קביעת "הזכות לפרסום" במשפט הישראלי.
• בג"ץ 1993/03 - התנועה למען איכות השלטון נ' ראש הממשלה. דחיית העתירה לפיטורי השר צחי הנגבי.

[עריכה] פרסומים

• תאונת הדרכים: סדרי דין וחישוב הפיצויים, מהדורה שלישית 1999.
• תרופת הציווי ותחומי המטרד, 1982 (מבוסס על עבודת הגמר לתואר שני).