מריו דל מונקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מריו דל מונקו (באיטלקית: Mario del Monaco, ‏ 27 ביולי 1915, פירנצה - 16 באוקטובר 1982, מסטרה) היה זמר טנור איטלקי, שמעריציו ראו בו את אחד הטנורים הגדולים ביותר במאה ה-20.

תוכן עניינים 1 חייו 1.1 לימודי מוזיקה 1.2 קריירה 2 הקלטות וסרטי קולנוע 3 קישורים חיצוניים

[עריכה] חייו

[עריכה] לימודי מוזיקה

דל מונקו נולד למשפחה פלורנטינית מוזיקלית בת המעמד הגבוה. כילד למד נגינה בכינור אך גילה משיכה נלהבת לשירה. הוא סיים את קונסרבטוריון רוסיני בפזארו, שם הכיר את רנאטה טבאלדי ושר עמה לראשונה. בשנות החמישים נחשבו השניים לצמד אופראי ממדרגה ראשונה. מאסטרו רפאלי הכיר בכישרונו ועזר לו בראשית הקריירה. דל מונקו נשא לאישה את רינה פיליפיני בשנת 1941.

[עריכה] קריירה

דל מונקו החל בקריירה של זמר טנור אופראי ב-31 בדצמבר 1940, בתפקיד פינקרטון במאדאם באטרפליי בתיאטרון פוצ'יני במילאנו. בשנים הבאות התפרסם, תחילה באיטליה ובעקבותיה ברחבי העולם, בקולו החזק והמתכתי, קול טנור הרואי (ראו: טנור#סיווג קולות הטנור) לאמיתו (אם כי דל מונקו דבק בעיקר ברפרטואר האיטלקי), שהקנה לו מעמד בין כוכבי-העל של שנות החמישים, לצד ג'וזפה די סטפנו ופרנקו קורלי.

התפקיד שהיה לסמלו המסחרי של דל מונקו היה אותלו של ורדי. הוא שר אותו לראשונה בשנת 1950 והמשיך ללטש אותו לאורך כל שנות הקריירה שלו. נאמר עליו, שהופיע באופרה אותלו 427 פעמים, הישג ראוי לציון, אבל בספרה של אליזבטה רומניולי: Mario Del Monaco, Monumentum aere perennius, Azzali 2002 מונה המחברת רק 218 הופעות בתפקיד אותלו. הוא נקבר בתלבושת שעטה בתפקיד אותלו.

דל מונקו היה גבר יפה-תואר וחסון, בעל דרך ביטוי ייחודית וקול מצלצל, שהקנה לו את הכינוי "פר הנחושת ממילאנו", אך הוא היה גם מושא לביקורת, כמי שפרשנויותיו הווקאליות לוקות בבוטות וחוסר עידון. בשנת 1975 פרש דל מונקו מן הבימה.

[עריכה] הקלטות וסרטי קולנוע

מריו דל מונאקו שר עם טבאלדי בשורה ארוכה של אופרות משל ורדי ופוצ'יני בהקלטות לחברת דקה. בחברה זו הקליט ב-1969 גם את "פדורה" של אומברטו ג'ורדאנו, מול מגדה אוליברו וטיטו גובי. הוא הוכיח את יכולתו גם כשחקן מעולה והשתתף בסרטי קולנוע, שבעלילותיהם שובצו שירים המתאימים וקולו.

[עריכה] קישורים חיצוניים