מרטינה נברטילובה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה. לצורך זה ייתכנו סיבות אחדות: פגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון הטעון שיפור או צורך בהגהה. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו. |
| מרטינה נברטילובה | ||||
|---|---|---|---|---|
|
||||
| מדינה: |  צ'כיה |
|||
| מקום מגורים: |  סאראסוטה, פלורידה, ארצות הברית |
|||
| תאריך לידה: | 18 באוקטובר 1956 | |||
| מקום לידה: | פראג, צ'כיה | |||
| גובה: | 1.73 מטר | |||
| משקל: | 65 ק"ג | |||
| יד חובטת: | שמאל | |||
| מקצוענית משנת: | 1975 | |||
| סה"כ פרסים שצבר/ה: | 21,626,089 $ | |||
| יחידים | ||||
| דירוג שיא: | 1 (10 ביולי 1978) | |||
| זכיות בטורנירים: | 167 | |||
| זוגות | ||||
| דירוג שיא: | 1 (10 בספטמבר 1984) | |||
| זכיות בטורנירים: | 177 | |||
| שיאי גראנד סלאם זכיות: 16 |
||||
| אליפות אוסטרליה הפתוחה | זכייה (1981, 1983, 1985) | |||
| אליפות צרפת הפתוחה | זכייה (1982, 1984) | |||
| וימבלדון | זכייה (1982, 1983 1984, 1985, 1986, 1987, 1990) | |||
| אליפות ארצות הברית הפתוחה | זכייה (1983, 1984, 1986, 1987) | |||
מרטינה נברטילובה (Martina Navrátilová, להאזנה (מידע · עזרה)) היא אחת מהטניסאיות הטובות ביותר בהיסטוריה, שהחלה להשתתף בתחרויות בשנות ה-70 ונכון להיום (שנת 2006) היא עדיין שחקנית פעילה בסבב ה-WTA. נברטילובה ייצגה את מולדתה צ'כוסלובקיה ולאחר מכן את ארצות הברית אליה ערקה ב-1975. היא דורגה במקום הראשון בעולם ומחזיקה בשיאים רבים של טניס הנשים, ובראשם זכייתה ב-168 טורנירים ליחידות, יותר מכל אישה אחרת.
תוכן עניינים |
[עריכה] ראשית דרכה בענף
נברטילובה נולדה בפראג, צ'כוסלובקיה (לשעבר) ב-18 באוקטובר 1956. נברטילובה התחילה את אימוניה בטניס על משטח החימר האיטי והייתה נערה שמנמנה, חסרת כושר. במשך השנים השתפר כושרה ונברטילובה שינתה את סגנון המשחק שלה להתקפי, אולי האגרסיבי ביותר מבין כל הטניסאיות בהיסטוריה, עברה לשחק במשטחי דשא, וניצלה היטב את כושרה הגופני הגבוהה. את היריבות שלה בת 16 השנים עם כריס אוורט פתחה נברטילובה ב-1973, כשהיא בת 17. באותה השנה היא העפילה לרבע הגמר באליפות צרפת כטניסאית אלמונית למדי, והפתיעה בעשותה כן עם משחק הסרב\וולי האגרסיבי שלה, שנחשב ללא אורתודוקסי על החימר.
[עריכה] ציוני דרך בקריירה
בשנת 1973, נברטילובה זכתה בתואר הראשון שלה בפילזן. נברטילובה נכנסה לארבעת הראשונות בדירוג העולמי ב-1975 - ולא ירדה למיקום נמוך יותר ממס' 4 עד 1991 - 17 שנים ברצף. את תואר הגראנד סלאם הראשון שלה מרטינה גרפה במפתיע בצרפת (1974), בטורניר הזוגות המעורבים לצד איוואן מולינה. את תואר הגראנד סלאם הראשון שלה ביחידים, נברטילובה לקחה באליפות וימבלדון. במגרש המרכזי ב-1978, נברטילובה ניצחה את אוורט 6-2 4-6 5-7. נברטילובה ואוורט נאבקו על בכורת הדירוג ועל השליטה בענף במשך שנים - החל מ-1978 ועד 1981 השליטה החליפה ידיים כל מספר חודשים, ורק מספר טניסאיות מובחרות הצליחו להתחרות בנברטילובה ואוורט - טרייסי אוסטין, הנה מנדליקובה ואיווֹן גולאגונג הצליחו לגנוב מספר תארים לשתי הגדולות.עונת 1983 הייתה העונה המוצלחת ביותר של טניסאית בעידן הפתוח כשהיא מנצחת שמונים ושניים משחקים ומפסידה רק אחד - לקאת'י הורוואט האמריקנית ברולאן גארוס, אם נברטילובה הייתה מנצחת את המשחק היא הייתה עשויה לזכות בכל ארבעת הטורנירים הגדולים בטניס באותה העונה (ה"גראנד סלאם"). שיא העונה מבחינת נברטילובה היה עשוי להיות באליפות ארצות הברית הפתוחה ובוימבלדון, שם היא הפסידה רק עשרים ועשרים וחמישה משחקונים (בהתאמה) במהלך כל הטורנירים. בשני משחקי הגמר. ב-1984 נברטילובה עברה שנה נפלאה נוספת, בה היה נראה כאילו סוף סוף אישה נוספת תזכה בגראנד סלאם, בפעם הראשונה מאז מרגרט סמית'-קורט ב-1970. נברטילובה ניצחה את שלושת טורנירי הגראנד סלאם הראשונים של העונה - צרפת, ווימבלדון וארצות הברית. נברטילובה הגיעה לחצי הגמר של הטורניר האחרון בשנה, אליפות אוסטרליה, עם רקורד מדהים של שבעים וארבעה ניצחונות ורק הפסד אחד. הלנה סוקובה, ששימשה כבול-גירל (Ball Girl) בטורניר בו מרטינה שיחקה מספר שנים לפני המפגש, ניצחה את נברטילובה 1-6 6-3 7-5. אגב, הפסד זה קטע בין השאר רצף מדהים של שש זכיות רצופות בטורנירי גראנד סלאם יחידים - ב-1983 היא זכתה באליפות וימבלדון, ארצות הברית ואוסטרליה, וב-1984 בצרפת, וימבלדון וארצות הברית.
נברטילובה איבדה ב-1985 את המקום הראשון בעולם לאחר 156 שבועות ברציפות לאוורט, והשיגה אותו חזרה עד סוף העונה וסיימה עונה נוספת במקום הראשון בעולם. ב-1986 לא התקיים טורניר באוסטרליה, אבל נברטילובה זכתה בשניים מתוך שלושת הגראנד סלאמים שכן שוחקו. 1987 הייתה השנה שסימנה את סוף הקריירה- למרות שנברטילובה זכתה גם בווימבלדון וגם באליפות ארצות הברית,שטפי גראף עלתה למקום הראשון בעולם. נברטילובה, כפרס תנחומים, זכתה בכל שלוש התחרויות באליפות ארצות הברית - ביחידות, בזוגות עם פאם שרייבר ובזוגות מעורבים עם אמיליו סאנצ'ז.
ב-1988 ו-1989 התבססה שליטתה של שטפי גראף בעולם הטניס, ורק ב 1990 נברטילובה זכתה בתואר הגראנד סלאם הראשון שלה (ביחידות) מאז 1987, בווימבלדון. התואר בווימבלדון היה אבן הדרך אולי החשובה ביותר בקריירה של נברטילובה - היא זכתה עתה בתשעה תארים בווימבלדון (ביחידות) - אחד יותר מהלן וילס מודי, מחזיקת השיא הקודם. זה היה הכתר האחרון שלה בגראנד סלאם, אבל היא התנחמה בעוד חמישה תארים בזוגות לאחר מכן - מאוחר יותר באותה העונה בארצות הברית (עם פרננדז), בעוד שניים בזוגות הנשים ווימבלדון (93, 95), ובעוד שניים ב"קריירה השנייה" שלה (פירוט בהמשך).
נברטילובה נפרדה מהסבב (באופן רשמי, באותו הזמן) ב-1994, כשהיא מפסידה בסיבוב הראשון של אליפות הסבב לגבריאלה סבטיני 4-6 2-6. באותה העונה נברטילובה הגיעה לגמר ה-12 במספר שלה בווימבלדון, אבל הפסיד לקונצ'יטה מרטינז.
נברטילובה פתחה ב"קריירה השנייה" שלה בתחילת המאה ה-21, וכששאלו אותה "מדוע?", היא ענתה "מדוע לא?". היא זכתה בטורניר הזוגות המעורבים באוסטרליה ב-2003 עם לאנדר פאס - מה שהשלים אוסף כמעט יחיד במינו (קורט והארט עשו את זה לפניה) של זכיות - נברטילובה זכתה בכל 12 טורנירי הגראנד סלאם השונים בהם יכלה לזכות - טורנירי היחידות, זוגות הנשים והזוגות המעורבים בכל ארבעת טורנירי הגראנד סלאם. היא זכתה כמו כן בווימבלדון מספר 20 שלה, גם עם פאס בזוגות המעורבים, כשהיא משווה את ההישג של בילי ג'ין קינג. אגב, קינג זכתה בוימבלדון מספר 20 שלה יחד עם נברטילובה בזוגות הנשים ב-1980. נברטילובה גם לקחה כרטיסים חופשיים למספר טורנירים במהלך 2003 ו-2004 - מנצחת את טטיאנה פאנובה (שדורגה 25 בעולם באותו הזמן) באיסטבורן 2003, את סאנטנגלו באיסטבורן 2004 ואת קטלינה קאסטאנו בוימבלדון 2004 - הניצחון ה-312 בקריירה שלה על משטח הדשא.
[עריכה] ההגירה
נברטילובה נולדה בצ'כוסלובקיה וחיה תחת המשטר הקומוניסטי עד גיל 19. ב-1975, היא עזבה את צ'כוסלובקיה והיגרה לארצות הברית, בטענה שהיא לא יכולה להתאמן כראוי תחת המשטר הקומוניסטי, שהיא חיה בפחד ושהיא לא מקבלת את מלוא הכסף שמגיע לה על הזכיות שלה. שום מילה על הטניסאית לא פורסמה בכלי התקשורת בצ'כוסלובקיה עד לזכיתה באליפות וימבלדון בפעם הראשונה ב 1978. היא השיגה אזרחות אמריקנית ב-1983. היא חזרה לצ'כוסלובקיה בפעם הראשונה ב-1985, כשזכתה בגביע פד שנערך בעיר הולדתה, פראג, כנגד המדינה ממנה היגרה. היא אומנם חזרה כגיבורה, אבל הביקור שלה עורר גל מבוכה בצמרת השלטון.
[עריכה] הישגים בולטים
זכייה באליפות אוסטרליה הפתוחה: יחידות 1981, 1983, 1985 ; זוגות 1980, 1982-1984 ; זוגות מעורבים 2003.
זכייה באליפות צרפת הפתוחה: יחידות 1982, 1984 ; זוגות 1975, 1982, 1984-1988 ; זוגות מעורבים 1974, 1985.
זכייה באליפות וימבלדון: יחידות 1978-1979, 1982-1987, 1990 ; זוגות 1976, 1979, 1981-1984, 1986 ; זוגות מעורבים 1985, 1993, 1995.
זכייה באליפות ארצות הברית הפתוחה: יחידות 1983-1984, 1986-1987 ; זוגות 1977-1978, 1980, 1983-1984, 1986-1987, 1989-1990 ; זוגות מעורבים 1985, 1987, 2006.
זכייה בגביע הפדרציה: זכתה עם צ'כוסלובקיה ב-1975, עם ארצות הברית ב-1982, 1986, 1989.
נברטילובה נחשבת על ידי רבים לשחקנית הגדולה ביותר שאי פעם שיחקה את המשחק, ולא לחינם. השיא המדהים שלה של זכייה ב-168 טורנירי סבב הוא אחד הכבירים בהיסטוריה. נברטילובה אמנם לא הצליחה לזכות ב"גראנד סלאם" ביחידות, אבל זכתה בו בזוגות יחד עם פאם שרייבר ב-1984. כמו כן היא מדורגת במקום השני בהיסטוריה במספר כולל של תוארי גראנד סלאם - היא מחזיקה 58 מהם, ושנייה רק ל-62 של מרגרט סמית'-קורט. נברטילובה זכתה ב-1448 משחקים בקריירה שלה והפסידה 221 בלבד, רקורד של 87% של ניצחונות בקריירה שנמשכה במהלך שלושים ושתיים שנים.
נברטילובה השפיעה רבות על המשחק גם בהישגים שלה על המגרש וגם מחוצה להם - היא לסבית מחוץ לארון ועשתה רבות כדי לחזק את הספורט הנשי בכלל ואת הטניס הנשי בפרט.
