מקלע מקסים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מקלע מקסים הומצאה על ידי היירם מקסים ב־1883 והיה מכונת הירייה האוטומטית הראשונה.

בעוד מכונות הירייה שקדמו לה, דוגמת מקלעי הגארדנר והגאטלינג, השתמשו במנגנון ידני לצורכי הטעינה, הירייה ופליטת תרמילי הכדורים, המקסים השתמש לפעולות אלו באנרגיה שנוצרה בתהליך הירי עצמו.

המקלע שהומצאה בידי היירם מקסים ב־1885, השתמשה ברתע ובגזים שיצר כל כדור על מנת לפלוט את תרמילו ולהכניס את הבא אחריו. מבחנים שנעשו הראו שהמכונה הצליחה לירות כ־500 כדורים בדקה, כמות המשתווה לכוח האש של כ־30 רובים בריחיים מהסוג שהיה נפוץ באותה תקופה. מקורות אחרים מציינים קצב אש של 600 כדורים לדקה ואף קצב אש של 700 כדורים לדקה. בהשוואה לכלי נשק בני זמנה הייתה מכונת הירייה של מקסים מגושמת ומוזרה ונדרשו בין ארבעה לשישה אנשי צוות על מנת להפעילה.

עם זאת, מכונת הירייה הייתה חידוש משמעותי ביחס לקצבי האש האיטיים של כלי הנשק האחרים בשדה הקרב, והייתה קטלנית במיוחד כאשר הופעלה מול טקטיקות הסתערות מיושנות. יתרון נוסף של המכונה היה אמינותה בהשוואה לכלי נשק אחרים של המאה ה-19, שנטו להיתקע, לעתים עם תוצאות הרות אסון למשתמשים בהם.

המכונה אומצה על ידי הצבא הבריטי ב־1889, ונעשה בה שימוש לראשונה במלחמה נגד שבט המטבלה (Matabele) בשנים 1893-1894. באחד הקרבות נהדפו 5000 לוחמים אפריקנים בידי 50 חיילים בריטים חמושים ב־4 מכונות ירייה של מקסים בלבד. מכונת ירייה של מקסים נכנסה לשימוש גם בצבאות אחרים ומילאה תפקיד חשוב בהשתלטות האירופאית המהירה על אפריקה בסוף המאה ה־19. בשיר ידוע מאותה תקופה של הילאר בלוק (Hillaire Belloc) נאמר בהקשר זה:

Whatever happens, we have got The Maxim gun, and they have not.

"מה שלא יקרה, לנו יש את רובה מקסים, ולהם אין".

המלחמה המשמעותית הראשונה בה השתתפה מכונת הירייה של מקסים הייתה מלחמת רוסיה-יפן (1905) כאשר שני הצדדים השתמשו במכונה במספרים גדולים.

מודל מאוחר יותר של מכונת הירייה זכה לכינוי "מברשת הצבע של השטן" וזאת בשל יכולתו "לצבוע" את שדה הקרב בדם.

למרות האמור לעיל הייתה התנגדות גדולה בחלק מהצבאות האירופאיים לשימוש במקלע נגד יריבים אירופאיים בטענה שהוא אינו מכובד וטוב לשימוש רק נגד יריבים פרימיטיביים. כך קרה שלמרות שבמלחמת העולם הראשונה רוב הצבאות צוידו כבר במקלעי מקסים משופרים, מספרם היה מוגבל. דוגמה טובה היא הצבא הבריטי בו היו בתחילת המלחמה כ־2 מקלעים ל־1000 לחיילים בלבד.

הצבאות השונים במלחמת העולם הראשונה השתמשו בגרסאות שונות של מכונת הירייה של מקסים. הבריטים השתמשו במקלעי ויקרס שפותחו ב־1912 לאחר שחברת ויקרס קנתה את חברתו של מקסים. הצבא הגרמני השתמש ב־Maschinengewehr 08 והרוסי ב־Pulemyot Maxima. שני כלי הנשק היו העתקים ישירים של המקסים. אחוז גבוה מההרוגים בחזית המערבית נבע כתוצאה משימוש במכונות ירייה מטיפוס מקסים.

במהפכה הרוסית הרכיבו הכוחות הבולשביקים את מכונת הירייה של מקסים על עגלה כך שהמפעיל יוכל לירות תוך כדי נסיגה מהאויב המתקדם. אמנים מהזרם הסוציאליסטי ריאליסטי אף ציירו ציורים בהם נראה לנין עצמו כשהוא מפעיל את מכונת הירייה, אולם לא סביר שהוא אכן עשה זאת. מקורות אנארכיסטיים מעניקים את הקרדיט על המצאה זאת לנסטור מכנו.

בעקבות ההצלחה הרבה של הכלי, הפך המקלע לכלי נשק הכרחי בארסנל של הצבא המודרני.