מצלמת רפלקס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מצלמת רפלקס בעוצמית אחת, או בשמה הנפוץ SLR, (באנגלית: Single-Lens Reflex) היא משפחת מצלמות שמיועדות למקצוענים ולחובבי צילום. תפעולה של טיפוס מצלמה זו גמיש מאוד, ומאפשר לראות לפני הצילום את התמונה שתתקבל, לשלוט ידנית על גודל הצמצם ומהירות התריס, כדי להשיג תוצאות רצויות. מצלמות רפלקס הן המצלמות הטובות ביותר, שלהן יש את מיטב הביצועים והיכולות, ובהן הושקעה מיטב הטכנולוגיה של הצילום במשך כמה עשורים. אחד הסממנים החיצוניים של המצלמה הן העדשות המתחלפות, המאפשרות לצלם בזוויות, במרחקים, ובתנאי תאורה שונים. בתחילת המאה ה-21 החל מעבר של צלמים מקצוענים וחובבים למצלמות רפלקס דיגיטליות, שמחליפות בהדרגה את מצלמות הפילם.
[עריכה] מנגנון פנימי
המצלמה משתמשת במראה (2) שממוקמת בין העצמית (1) לסרט הצילום (חיישן במצלמה דיגיטלית) בזווית של 45 מעלות. מראה זו מטילה את התמונה על מסך מיקוד (6) ומשם דרך מנסרה מחומשת (7) לעינית ואל עינו של הצלם (8). בזמן הצילום מתרוממת מראה זו (5) והתמונה מועברת לסרט הצילום (3) (במצלמה דיגיטלית, לחיישן).
ייחודה של מערכת זו הוא יכולתו של הצלם לראות בדיוק רב את התמונה המתקבלת בעזרת העדשה המחוברת למצלמה.
לפני השימוש במצלמות אלו השתמשו במצלמות בעלות שתי עוצמיות (עדשות): אחת הקרינה את התמונה על סרט הצילום והשנייה על עינו של הצלם. החיסרון המובנה בשיטת שתי העוצמיות הוא כפול: לרוב, התמונה המתקבלת שונה מעט מזו שראה הצלם, ולזוג העדשות עלות כפולה מזו של עדשה יחידה.
[עריכה] מצלמת רפלקס דיגיטלית (DSLR)
מצלמת ריפלקס דיגיטלית היא בעלת מבנה דומה מאוד למצלמת רפלקס לפילם, אך חיישן אור דיגיטלי (CCD) מחליף את סרט הצילום. במצלמות אלו משתמשים צלמים מקצועיים וחובבים מתקדמים. העלות של מצלמות רפלקס איננה שווה לכל כיס ועומדת על 500-1,000 דולר לתצורה בסיסית.
במצלמות ה-DSLR הראשונות היה ההבדל היחיד בינן למצלמות הפילם השימוש בחיישן הדיגיטלי. עם הזמן פותחו מצלמות SLR דיגיטליות לחלוטין, שבהן נוספו תכונות המאפיינות מצלמות דיגיטליות (מסך צפייה, תפריטים, חיבור למחשב). חיישן המצלמה גדול יותר מאשר במצלמות דיגיטליות זולות יותר, ורוחבו וגובהו הם כשני שליש ממידותיו של פילם. השימוש בחיישן גדול משפר את איכות התמונה (הוא מקטין את כמות הרעש האלקטרוני), אך גם מעלה את מחיר המצלמה.
מצלמות רפלקס דיגיטליות נותנות מענה לרוב החסרונות של מצלמות דיגיטליות רגילות כמו תמונות איכותיות, מחזור צילום מהיר, ראייה מקדימה ריאליסטית וחדה ושימוש ברגישות גבוהה (ISO) ללא חשש לרעש ולגרעיניות של התמונה.
חסרונות של מצלמת הרפלקס הדיגיטלי הם, מלבד העלות הגבוהה, חוסר יכולת מובנית לצילום מקרו, ושימוש בעדשה מיוחדת ויקרה לצורך זה. הצילום מוגבל לעינית, ואין יכולת לראות תצוגה מקדימה במסך הדיגיטלי. מה שהביא לכך שהמסכים מקובעים בגוף המצלמה ללא יכולת תמרון. חוסר היכולת לצלם סרטוני וידאו, כפי שאפשר במצלמות דיגיטליות פשוטות. סרבול המצלמה בולט במיוחד לנוכח המזעור המרשים של מצלמות דיגיטליות שאינן ריפלקס. בעיה נפוצה שקיימת במצלמות רפלקס דיגיטליות היא הצטברות גרגירי אבק על החיישן, עקב החלפת עדשות. ישנן חברות שניסו להתגבר על הבעיה באמצעות הרעדה אולטראסונית של החיישן. במקרה שאין מנגנון שכזה, נדרשת התערבות של טכנאי לניקוי החיישן.
[עריכה] מצלמה דיגיטלית דמוית רפלקס
מצלמה דיגיטלית דמוית SLR (באנגלית: SLR-like cameras) היא מצלמה דיגיטלית המאפשרת להתבונן בעצם המצולם דרך העוצמית, באנגלית: (through-the-lens - TTL), אך לא על ידי שימוש בעינית אופטית. במקום זאת מוקרנת הדמות על מסך ה-LCD של המצלמה או בעינית האלקטרונית שלה, זאת לעומת מצלמת SLR "אמיתית" שבה צופים בנושא הצילום דרך העינית האופטית, בעזרת מראה ומערכת עדשות. העינית האלקטרונית היא ברזולוציה נמוכה מהעינית האופטית והתגובה שלה איטית, אבל ניתן לקבל באמצעותה דמות שאינה מוסטת, תוך שימוש במנגנון דיגיטלי פשוט יותר מהמנגנון האופטי. במצלמות דמויות SLR לא ניתן בדרך כלל להחליף את העוצמית, לכן מקובל לשלב בהן עדשות זום. היחס האפשרי של אורכי המוקד מוגבל לרוב ליחס של 1:12. ישנו יתרון נוסף למנגנון האלקטרוני על פני המנגנון האופטי: בגלל השימוש בעוצמית קבועה, אין במצלמה דמוית רפלקס חשש ללכלוך המנגנון האלקטרוני הפנימי בהחלפת העדשות.
