חיישן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חיישן (באנגלית: Sensor) הוא מכשיר המשמש למדידת ערכים פיזיקליים. לעתים מכונה גלאי או מד.
חיישנים משמשים במערכות שונות ממגוון תחומים. ישומים נפוצים של חיישנים נמצאים בכלי רכב, במנועים, בלוויינים מלאכותיים, במכשירים רפואיים, בתעשייה וברובוטים.
חיישנים מתוכננים לזהות אנרגיות שונות ונגזרות שלהן כגון חום, אלקטרומגנטיות, שינויים מכניים, קרינה וקול. ישנם חיישנים המשמשים לזיהוי תנועה בסביבתם המנוטרת או לזיהוי מאפייני תנועת החיישן עצמו.
סוגי חיישנים נפוצים במערכות אבטחה:
- מד טמפרטורה - נפוץ החיישן שמבוסס על צמד תרמי
- אור, כולל גלאי אינפרא, מד אור
- חיישן נפח - לשינוי בתוך חלל, מקובל במערכות רכב.
- חיישן תזוזה,
- חיישן עשן - למניעת שרפות.
- מד לחות,
- מד לחץ,
- חיישן תנועה - למשל לזיהוי תנועה בחדר,
- חיישן מגע - למשל לזהוי פתיחת דלת,
- גלאי קרינה,
- גלאי גז כמו חמצן ופחמן דו-חמצני.
החיישן הוא מעגל חשמלי. זהו מקור מתח, המחובר לשני נגדים, כאשר עוצמת המתח מתחלקת ביניהם על-פי עוצמת ההתנגדות. כאשר רוצים להרכיב חיישן, מחברים נגד אחד שהוא תלוי הפונקציה אליה אנו מקוים שהחיישן יגיב. לדוגמה: חיישן לגילוי עוצמת אור גבוהה. אל המעגל החשמלי יחובר נגד תלוי אור, ונגד רגיל. ברגע שעוצמת האור תגדל, התנגדותו של הנגד לגילוי אור תחלש, והנגד הרגיל יותר עוצמת מתח, מה שיסגור את המעגל החשמלי אליו הוא מחובר, והמערכת תפעל. לו רצינו שעוצמת האור תהיה נמוכה, היינו מעבירים את המעגל החשמלי דרך הנגד לגילוי עוצמת אור.
