מפת חשיבה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה. הסיבה שניתנה לכך היא: נדרשת ויקיזציה, עריכה לשונית, בינויקי, קטגוריות. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו. |
מפת חשיבה (אנגלית: Mind Map) היא כלי לתעוד תהליכי חשיבה בצורה גרפית. המפה מסייעת למפות את האלמנטים השונים של תהליך החשיבה (מילים, רעיונות, משימות וכדומה) בצורה מאורגנת. מבנה המפה הוא היררכי, כך שכל אחד מהאלמנטים יוצר ענף או תת-ענף לפי הקשרו בתהליך. צורתה הגרפית של המפה מסייעת לשמירת הסדר ולזכירת התהליך על הסתעפויותיו. 
תוכן עניינים |
[עריכה] השלב הבא אחרי מצגות
מפת חשיבה (או מפת מחשבה) היא כלי המאפשר תיעוד של כל תהליך חשיבה. כך ניתן למפות מחשבות, רעיונות, תחילת פרויקטים וכו' תוך הפעלת מחשבה אינטואיטיבית. המפה יכולה לגדול בכל ענף, בכל שלב. שילוב צבעים, סמלים ותמונות עוזר לבהירות המחשבה, ההצגה והתקשורת ומאפשר לראות קשרים בין ענפים שונים.
בשלב המצגת ניתן לסגור את כל הענפים מתחת לענף המרכזי להקטנת העומס החזותי, לפתוח אותם ולהסביר אותם אחד אחד ולסגור ענפים לפי הצורך בהמשך.
[עריכה] שיפור הלמידה והזיכרון
תמונה שווה אלף מלים - מפת חשיבה מסיעת ללמידה - מיפוי החומר הנלמד מאתגר את המוח והוספת תמונות קשורות, עוזר ליצור קשרים חדשים בין פרטי החומר הנלמד ומסייע לזכור תמונה חזותית של חומר הבנוי ממלים ומספרים בלבד.
[עריכה] מפות סמנטיות ומפות קוגניטיביות
קיים דמיון בין מפות חשיבה למפות סמנטיות ולמפות קוגניטיביות. ההבדלים נעוצים בחוקי המיפוי השונים במקצת. בתיאור כאן נתאר רק מפות חשיבה.
[עריכה] היסטוריה
במפות חשיבה נעשה שימוש במשך מאות רבות בשנים, ללמידה, סיעור מוחות, זיכרון, חשיבה חזותית ופתרון בעיות על ידי מורים, מחנכים, מהנדסים, פסיכולוגים, יועצים ארגוניים, יזמים ואנשים אחרים. כמה מהדוגמאות המוקדמות של מפות חשיבה פותחו על ידי פרופירי מצור, הוגה דעות במאה ה- 3 לספירה שתיאר בצורה גרפית את תפיסת הקטגוריות של אריסטו. גם רמון לול, הוגה דעות שחי במאה ה- 13 בקטלוניה, הרבה להשתמש במבנה של מפות חשיבה.
בין 7,000 דפי מחברותיו של לאונרדו דה וינצ'י, גדול הממציאים, המדענים והאומנים, נמצאו משפטים רבים, שרטוטים והערות. כשרצה להבין ולזכור רעיונות חדשים, בעיות לפתרון, קשרים בין דברים וכו', השתמש לאונרדו במפות חשיבה.
בשנות הששים של המאה העשרים, החל אנגלי בשם בוזאן לקדם מפות להן קרא מפות חשיבה, למרות שהן דומות יותר למפות קונספט. מפות הקונספט נבדלות ממפות חשיבה בכתיבת הקשרים בין הענפים על גבי הקווים המקשרים ביניהם, כך שהמפה מתארת יחסים בין ענפים ומורכבותה גדלה. לטענת בוזאן הוא המציא את מפות החשיבה, ואף רשם עליהן סמלים מסחריים במדינות מסוימות. בוזאן קידם את מפות החשיבה שלו בקורסים ובספרים, כיוון שאלו בוצעו בעזרת כלי כתיבה - לפני ימי המחשב האישי. לאחרונה פרסמה חברתו של בוזאן תוכנה אותה ניתן לנסות באתר החברה.
בחו"ל קיימות תוכנות שונות למפות חשיבה. בין הבולטות - מיינדמנג'ר של חברת מיינדג'ט (חברה אמריקאית/גרמנית) שלה יותר מ- 850,000 משתמשים במאי 2007, תוכנות Inspiration שלטענת היצרן מובילה במערכת החינוך האמריקאית, תוכנת נובהמיינד האוסטרלית (היחידה שתורגמה לעברית - למחשבי חלונות ומקינטוש), תוכנת FreeMind החינמית ועוד.
[עריכה] שימושים במפות חשיבה
למפות חשיבה שימושים רבים בעסקים, יזמות, למידה והשכלה, שימוש משפחתי ואישי. אלו כוללים סיעור מוחות, ארגון מידע, ארגון ידע, יזום רעיונות לביצוע, יזום פרויקטים וכו'. בסיעור מוחות, לדוגמה, רעיונות מוכנסים למפה בצורה רדיאלית (מהמרכז החוצה בצורה מעגלית), ללא סידור ותעדוף בשלב הראשון, בקצב העלתם וללא סידור משתמע הנובע מסדר היררכי או סידרתי. הסידור, קיבוץ, ארגון, חיבור ותיעדוף נשמרים לשלב מאוחר יותר.
לדוגמה, בהקשבה להרצאה, ניתן להשתמש במפת חשיבה לתיאור חזותי של הרעיונות העיקריים והקשר ביניהם, וכן הרעיונות המפורטים. ניתן גם להשתמש במפת חשיבה ככלי או טכניקה לפירוק לגורמים של רעיונות מורכבים. כך ניתן גם להסביר אותם לאחרים בשלבים, ולנוע ממבט כללי לצלילה לענף או ענפים מסוימים, וחזרה לנושאים ברמות גבוהות יותר או נושאים קשורים אחרים.
אחד השימושים הנוחים ביותר למפות חשיבה הינו בניית אתרי אינטרנט, החל משלב הגדרת האתר והפרויקט, ולבסוף הצגת מפת האתר כמפת חשיבה במקום כרשימה לינארית ארוכה וקשה למעקב.
חלק מהספרות הקשורה למפות חשיבה טוענת שניתן למצוא את אהבת חייך, להלחם בפחדים, לשכנע לקוחות, לפתח כוחות אינטואיטיבים ולפתח רמות מודעות גבוהות יותר תוך שימוש במפות חשיבה.
תוכנות וטכניקות מחקר הגיעו למסקנה שמנהלים, יזמים וסטודנטים מוצאים את טכניקת מפות החשיבה יעילה מאוד ושימושית. זו מאפשרת להם לקלוט ולשמור ידע ורעיונות במידה טובה יותר ממחשבה 'לינארית' רגילה ושיטות רישום הערות מקובלות.
[עריכה] שלבי פעולה
- התחל מסמך מפת חשיבה חדש.
- בחר את הנושא, הבעיה או התחום למפת החשיבה.
- אסוף כל חומר נוסף – ניירות מחקר, מידע כתוב או מהאינטרנט.
- הקלד את כותרת מפת החשיבה במרכז.
- השתמש במידות, ביטוי ולפחות 3 צבעים בתמונה המרכזית כדי למשוך תשומת לב ולעזור לזיכרון. עשה זאת על ידי שימוש בתמונות, גבולות, תכונות גופנים, צורות, גבולות וכו'.
- ענפים ברמה העליונה היוצאים בצורה מעגלית (רדיאלית) מהכותרת הם רס"ב (רעיונות סידור בסיסיים) שלך, קטגוריות או שווי ערך לראשי פרקים בענפים.
- הוסף ענפים ילדים תחת הרס"בים שלך לאחזקת מידע תומך (החשוב ביותר קרוב יותר למרכז). ככל שאתה יורד בתוך העץ, המידע מפורט יותר.
- השתמש בתמונות בכל מקום אפשרי, וכן בצורות ענפים שונות, גרפיקה מצורפת, מלל גרפי.
- השתמש בצבע לפי קודים אישיים שלך להצגת אנשים, נושאים, תימות או תאריכים ולהפוך את מפת החשיבה ליפה יותר.
- לכוד את כל הרעיונות (שלך ושל אחרים) ורק אחר כך ערוך, ארגן מחדש, הפוך ליפה יותר, פרט והבהר בשלב השני של החשיבה.
- שמור את המסמך והדפס בקנה מידה שיציג את הכול על דף אחד או על מספר דפים שניתן יהיה לצרף לפוסטר.
- התחל במרכז עם תמונה של התחום או הנושא, השתמש בשלושה צבעים לפחות.
- השתמש בתמונות, שמלים, קודים וגדלים בכל מקום.
- בחר מילות מפתח, השתמש באותיות גדולות וקטנות ובגופנים שונים.
- כל מילת מפתח או תמונה צריכה להיות לבד ועל הקו שלה.
- הקוים צריכים להיות מחוברים, החל מהתמונה המרכזית. הקווים המרכזיים עבים יותר, בסיסיים וזורמים. הם הופכים לדקים יותר ככל שהם מתרחקים יותר מהמרכז.
- על הקווים להיות באורך זהה למילים או לתמונות.
- השתמש בצבעים – בקידוד שלך – בכל מקום.
- פתח את הסגנון שלך למפות חשיבה.
- השתמש בהדגשה והראה אסוציאציות.
- שמור את המפה ברורה על ידי שימוש בהיררכיה רדיאלית, סדר מספרים או תבנית לאימוץ הענפים.
[עריכה] אל תעשה
- שימוש במילים רבות בענף אחד.
- היה שיפוטי בתהליך.
- תסחף מהעיקר בעבודה על צורת המפה ופחות על התוכן.
[עריכה] מקורות
- הספר "לחשוב כמו לאונרדו דה וינצ'י, מאת מייקל ג'יי גלב, בהוצאת כתר
- אתר ומידע מחברת נובה-מיינד
- אתר ומידע מחברת מיינדג'ט
- מידע מאתרי יצרני תוכנות מפות חשיבה באנגלית
