מחלה זיהומית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מחלה זיהומית היא מחלה שבה עלול ללקות אדם, מקורה ביצורים זרים הפוגעים במערכות שונות בתוך גופו. היצורים הפולשים נקראים פתוגנים ומקורם בכמה קבוצות טקסונומיות:
הפתוגן שואף לנצל את המשאבים של הגוף הפונדקאי כדי להתרבות (לרוב על חשבונו של הפונדקאי). הפתוגן מפריע לתפקודו הנורמלי של הפונדקאי ויכול לגרום לפצעים כרוניים, נמק, אובדן האיבר המזוהם ואפילו מוות. הגוף הפונדקאי מגיב לזיהום בצורה של דלקת. סימביוזה בין טפיל לפונדקאי אשר מועילה לראשון אך מזיקה לשני מוגדרת כטפילות.
תוכן עניינים |
[עריכה] מחלות זיהומיות לעולם לא ייעלמו מכדור הארץ עקב[1]:
- זיהומים חוזרים של מחלות קיימות
- מיקרואורגניזמים המפתחים עמידה בפני תרופות ואנטיביוטיקה.
- הווצרות פתוגנים חדשים
[עריכה] התפרצויות חוזרות של מחלות זיהומיות קיימות
- קדחת הנילוס המערבי
- שפעת (מדיי שנה מתים 36,000 בני אדם ברחבי העולם)
[עריכה] התפרצויות של מחלות זיהומיות חדשות
- איידס - זוהה לראשונה ב-1979
- סארס - 2003
- אבולה - 1976
- מחלת הלגיונרים - 1976
- Monkeypox - 1958
[עריכה] ראו גם
[עריכה] הערות שוליים
- ^ Bauman, R.S. "Microbiology". 6th edition. 2006: San Francisco. Pearson Educaton.
