ebooksgratis.com

See also ebooksgratis.com: no banners, no cookies, totally FREE.

CLASSICISTRANIERI HOME PAGE - YOUTUBE CHANNEL
Privacy Policy Cookie Policy Terms and Conditions
שיחה:מורפמה – ויקיפדיה

שיחה:מורפמה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

[עריכה] חוסר עקיבות מונחי

ההגדרה של "מוספית" בערך עצמו שונה מההגדרה כאן תחת "מורפמה#מבנה", מהי ההגדרה הנכונה? קיים גם ערך אפיקסציה, שבו המילה "מוספית" לא מופיעה אבל הגדרתו זהה להגדרת המילה מוספית כאן (תחת "מורפמה#מבנה"). יש איש מקצוע שיכול לעשות סדר? בברכה, דן 19:05, 13 באפריל 2007 (IDT)

[עריכה] שתי וערב

את "שתי וערב" אי אפשר לחלק למשמעויות קטנות יותר: מה זה "שתי"? ו-"ערב" שבתוך הביטוי אין לו שום קשר לסוף היום. חוץ מזה: גם אם לחלקים המרכיבים מילה יש משמעות, זה לא אומר אוטומטית שהמילה אינה מורפמה, לדוגמה: "בשביל" מורכב מהמילים "ב"+"שביל", אבל המורפמות "ב"+"שביל" לא קיימות בתוך המילה "בשביל". דן 22:16, 16 באוגוסט 2007 (IDT)

אתה טועה, כי מורפמה בהגדרתה היא היחידה היא היחידה הלשונית הקטנה ביותר הנושאת משמעות. ‏nevuer‏ • שיחה 22:23, 16 באוגוסט 2007 (IDT)
כן. הסיבה לטעותי היתה בורותי, ביטלתי את הביטול. בכל זאת לדעתי "שתי" ו-"ערב" בנפרד אינן מורפימות בעברית מודרנית ולכן "שתי וערב" היא כן מורפמה בעברית מודרנית (אתה מכיר דובר עברית שמשתמש במילה "שתי" בנפרד מהמילה "ערב" - במובן חוטים מסויימים באריג - או להפך?) דן 22:31, 16 באוגוסט 2007 (IDT)
זה אומנם צירוף כבול, אבל אני לא חושב שאי-אפשר לחלק אותו למורפמות. לדעתי צירוף מהסוג X ו-Y בהכרח איננו מורפמה, מפני שוי"ו החיבור היא עצמה מורפמה. ‏nevuer‏ • שיחה 22:35, 16 באוגוסט 2007 (IDT)
המממ, אני לא מסכים: אם ל-"X" ול-"Y" אין משמעות עצמאית אלא רק בתוך הביטוי "X ו-Y", אז גם אי אפשר לפרק את הביטוי הזה ליחידות משמעות קטנות יותר - לכל היותר אפשר לפרק אותו ליחידת חוסר משמעות + יחידת משמעות + יחידת חוסר משמעות! מה דעתך? דן 22:47, 16 באוגוסט 2007 (IDT) - ובינתיים עלתה בדעתי דוגמה עסיסית אחרת למורפמה עברית בת שתי מילים: "פרה פרה" ;-) מותר להוסיף? דן 22:50, 16 באוגוסט 2007 (IDT)
אין לי ידע מספיק כדי לבסס את טענתי, אבל לדעתי מדויק יותר לומר שיש לשתי המילים משמעות (גם אם עמומה למדי) רק במסגרת צירוף זה. מכל מקום, עצם העובדה שהביטוי ניתן לפירוק (או אפילו מעין פירוק) מוכיחה לדעתי שאין מדובר במורפמה. ולגבי "פרה פרה" - אינני יודע. אני אישית תופס אותו בתור פרה + פרה, אבל אולי זה קצת פסיכי מצדי ;) ‏nevuer‏ • שיחה 23:01, 16 באוגוסט 2007 (IDT)
טוב, שכנעת אותי שיש ספק סביר בנוגע לשתי וערב! עד שלא תימצא דוגמה אחרת, חותכת, אני אניח לעניין... באשר ל-"פרה פרה" - אני לא חושב שכשאומרים את זה מדברים על פרות - יש לך מושג מה הגיזרון כאן או איך הביטוי נוצר? דן 23:14, 16 באוגוסט 2007 (IDT)
העניין עם הפרות היה בצחוק :) נדמה לי שזה בא מספרדית במשמעות של "רגע רגע", אבל אני ממש לא בטוח. ‏nevuer‏ • שיחה 00:02, 17 באוגוסט 2007 (IDT)

[עריכה] הועתק משיחת משתמש:ישראל קרמר#ממורפמה לצורן

ישראל שלום, ראיתי ששינית את שם הערך מורפמה לצורן (בלשנות). לי אין עמדה ברורה בעניין, אבל אני חושב שמן הראוי היה לקיים דיון לפני ביצוע פעולה שכזאת. בנוסף, ציון המונחים "בן-גון צורן" ו"בן-גון הגיין" מיותר בעליל, שכן מונחים אלה אינם נמצאים בשימוש כלל. בברכה, ‏nevuer‏ • שיחה 20:28, 25 במרץ 2008 (IST)

הם מונחים רשמיים הקיימים ב"מילון למונחי בלשנות ודקדוק" שכתבו פרופ' מיכאל סוקולוף ופרופ' אורה רודריג-שורצולד, כך שהם אינם מיותרים.

ישראל קרמרשיחה • י"ט באדר ב' ה'תשס"ח • 17:28, 26 במרץ 2008 (IST)

באיזה מובן בדיוק הם "רשמיים"? בכל מקרה, אף אחד לא באמת משתמש במונחים האלה. ‏nevuer‏ • שיחה 18:16, 26 במרץ 2008 (IST)

הם רשמיים במובן שהם ערכים במילון הנ"ל.

ישראל קרמרשיחה • כ' באדר ב' ה'תשס"ח • 18:47, 26 במרץ 2008 (IST)

קודם כול, זה לא הופך אותם לרשמיים. דבר שני, אין שום סיבה להשתמש במונחים שאינם נמצאים בשימוש, גם אם הם בהכשר האקדמיה או הרב לנדא. ‏nevuer‏ • שיחה 21:24, 27 במרץ 2008 (IST)
אני מסכים עם ראובן, ומציע להחזיר את הערך לצורתו לפני השינויים של ישראל קרמר, עד שיובאו ראיות לכך ש(א) הצורה "צורן" נפוצה אצל בעלי המקצוע יותר מהצורה "מורפמה", ו(ב) הצורות "בן גון הגיין" ו"בן גון צורן" נמצאות בכלל בשימוש. נתנאל - שיחה 09:41, 1 באפריל 2008 (IDT)

אם הם לא היו מושגים רשמיים פרופ' בכירים ומכובדים כל כך בתחום הבלשנות כמו מחברי המילון, לא היו משתמשים במושגים אלו.

ישראל קרמרשיחה • ח' בניסן ה'תשס"ח • 13:32, 13 באפריל 2008 (IDT)

לא ענית לשאלות: באיזה מובן הם "רשמיים", והיכן נעשה בהם שימוש מחוץ למילון של סוקולוף ושוורצוולד. מעניין לשמוע, על פי היכרותך את הספרות המחקרית בתחומי הבלשנות והלשון העברית בעברית, באיזה אחוז בערך מן המאמרים והספרים משתמשים במונחים האלה? נתנאל - שיחה 10:08, 14 באפריל 2008 (IDT)


aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -