מוהומאה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מוהומאה (Muhumaa, בגרמנית: Moon) הוא האי השלישי בגודלו באסטוניה (אחרי היומאה וסארמאה). הוא ממוקם בים הבלטי, צפון-מזרח לאי סארמאה. זהו האי המרכזי בנפת מוהו שבמחוז סארה.

תוכן עניינים

1 גאוגרפיה
2 היסטוריה
3 פלורה ופאונה
4 ראו גם
5 קישורים חיצוניים

[עריכה] גאוגרפיה

שטח האי 198 קמ"ר. בינו לבין אסטוניה עצמה מפרידים מצרי סור (Suur Väin); בינו לבין סארמאה — מצרי וייקה (Väike Väin). בשנת 1896 נבנה סכר במצרי וייקה, ומעליו נסלל כביש, שמחבר את מוהומאה לסארמאה.

[עריכה] היסטוריה

האי נוצר על שלוש שוניות אלמוגים, זיכרון לזמנים יותר חמימים. האנשים הראשונים יישבו במוהו בשנת 2,500 לפנה"ס בערך — באי נתגלו קברי-אבן המעידים על כך. כמו כן, נמצאו באי ראשי-חניתות מתקופת הברונזה במאה ה-15 לפנה"ס. בסוף העת העתיקה נבנו מבצרים בלינוסה (Linnuse) ובפדלה (Päedla).

בשנת 1227 התרחש קרב עקוב מדם על האי מוהו, בין מסדר נזירי ליבוניהLivonian) Brothers of the Sword) וצבא אסטוני פגאני. הקרב נמשך שבעה ימים, ונחשב לקרב גורלי שהביא את אסטוניה תחת שלטון זר למשך שבע המאות הבאות.

כנסייה בסגנון גותי נבנתה במרכז מוהו זמן קצר לאחר מכן, בסוף המאה ה-13, ושמה "קתדרלת פהה קאטרינה" (Püha Katariina Kirk).

במאה ה-19 בערך 70% מאנשי האי המירו את דתם לנצרות אורתודוקסית, בידי הצאר ניקולאי הראשון. שתי כנסיות אורתודוקסיות מרשימות נבנו בתקופה: בהלמאה וברינסי.

בתחילת המאה ה-20 מנתה אוכלוסיית מוהומאה כ- 6,000 תושבים, אך בעקבות שתי מלחמות העולם הצטמצמה האוכלוסייה לגודלה הנוכחי - כ-2,000.

[עריכה] פלורה ופאונה

בגלל שבתקופה הסובייטית נאסר להיכנס לאי, ובגלל שמעולם לא הייתה פעילות חקלאית אינטנסיבית באי, במוהו מסתובבים חופשי צבאים, יעלים, ושועלים. עיקר העניין הוא בצפרות; ברבורים, אווזים וברווזים נודדים ועוצרים באי. שלושה זוגות של זנים נדירים של נשרים שוהים על האי. הנוף כולל בעיקר שדות, יערות, ביצות ומצוקים.