מאוריצ'יו ברוצ'ינר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מאוריצ'יו ברוצ'ינר (ברומנית: Mauriciu Brociner) (נפטר בבוקרשט ב-18 ביולי 1946 בגיל 91) היה גיבור מלחמה יהודי רומני, היהודי הראשון שקיבל דרגת קצונה בצבא רומניה והיהודי הראשון שקיבל אזרחות רומנית.
ברוצ'ינר לחם במלחמת רוסיה-טורקיה, 1878-1877, כחייל מתנדב בצבא הרומני. היהודים ברומניה לא היו זכאים לזכויות אזרח, לכן גם לא היו חייבים בגיוס לצבא. ברוצ'ינר התנדב לצבא רומניה, כמו עוד כאלף יהודים רומנים נוספים. במהלך המלחמה קודם ברוצ'ינר לדרגת סגן משנה וכמעט מיד לאחר מכן, ביום 30 באוגוסט 1877, בקרב מכריע לכיבוש מצודת גריביצה בפלבנה, הסתער בראש החיילים הרומנים (לאחר שקפטן ולטר מרצ'ינאנו, הגיבור הרומני האגדי, נהרג בהסתערות) כבש את המצודה וקבע בה את הדגל. ברוצ'ינר נפצע בקרב וכאשר ראש ממשלת רומניה דאז, ברטיאנו Bratianu, ביקר אותו בבית החולים, ציין שהוא "הביא כבוד לבני עמו".
ברוצ'ינר עוטר ב"מסדר כוכב רומניה", הועלה לדרגת אביר ומונה כקצין קבע בגדוד חיל הרגלים מס' 8. הוענק לו גם אות "מסדר המעלות הצבאי" דרגה ראשונה והעיטור הרוסי "סטניסלב עם חרבות". בהמשך שירותו הצבאי התקדם עד לדרגת קולונל ולאחר מכן היה קונסול רומניה בפרנקפורט והשליש של המלכה הרומניה אליסאבטה. במהלך חייו קיבל ברוצ'ינר גם את העיטורים האוסטרו-הונגריים "מסדר פרנץ-יוזף" ו"מסדר כתר הברזל".
בצו 255 משנת 1879 ניתנה לראשונה אזרחות רומנית ל-883 יהודים שלחמו במלחמה הנחשבת למלחמת העצמאות של רומניה. את הרשימה הוביל ברוצ'ינר. הוא קבור בבית העלמין "פילנטרופיה" בבוקרשט.
