ebooksgratis.com

See also ebooksgratis.com: no banners, no cookies, totally FREE.

CLASSICISTRANIERI HOME PAGE - YOUTUBE CHANNEL
Privacy Policy Cookie Policy Terms and Conditions
כתב לינארי א' – ויקיפדיה

כתב לינארי א'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

כתב לינארי א', שפה קווית א' (או קווי א', מיוונית: Γραμμικη Α - לינאר A) הוא אחד משני כתבים לינאריים שהשתמשו בהם ביוון העתיקה. זהו כתב משולב בין כתב הברות ואידאוגרמות. הכתבים גולו על ידי ארתור אוונס, שגם נתן להם את שמם. לינאר B פוענח בשנת 1952 על ידי מיכאל ונטריס ושירתו את השפה המיקנית. לינאר A רחוק להיות מפוענח כולו, אבל הינו מובן חלקית וניתן לקרוא בו דרך ערכי הכתב הקווי השני.

למרות ששני הכתבים חולקים סמלים רבים, אם משתמשים בהברות השייכות ללינאר B בכתבי לינאר A, נוצרות מילים שאינן שייכות לשום שפה ידועה. שפה זו מכונת מינואית או אטאוכרתית, ומקורה בתקופה שקדמה לפלישות של יוונים מיקנים במאה ה-14 לפנה"ס.

מקורותיה ושורשיה של השפה שהשתמשה בכתב הקווי א', אינם ברורים, ויש מספר תאוריות בנושא. מכיוון שהשפה המינואית מעורפלת בימינו, קשה להחליט אם פענוח נתון הוא פענוח נכון של השפה. עם זאת, הגישה הפשוטה ביותר לפענוח היא ההנחה שערכי לינאר A תואמים פחות-או-יותר את ערכי לינאר B, כתב שפוענח במלואו. בשנת 2001, מגזין שנקרא Ugarit-Forschungen פרסם מאמר שהסביר על הבדלי תנועות בין לינאר A ו-B. המאמר טען והדגים איך ולמה לינאר A הוא כתב ששירת שפה שהיא צורה קדומה של פיניקית. זה היה ניסיון נוסף לחזק את התאוריה המקשרת בין מינואית לשפות שמיות. המתודולוגיה הזו קיבלה ביקורת נוקשה. למרות שמונח אחד או שניים לכאורה באים ממקור שמי (כמו המונח KURO, ראו בהמשך), אין מספיק הוכחות כאלה כדי להבטיח את הקשר בין השפה של לינאר A לבין שפות שמיות. אחת ממעט המילים הידועות, KURO (נ"ל), שכנראה פירושה "כל" או "הכל", מקורה יכול להיות מהשפות האינדו-אירופיות (kwol או kwel) או מהשפות השמיות (כּ.ל. - כמו "כל" בעברית). זהו המקרה שמייצג הכי טוב את מצבם של קווי א': מספר האלמנטים הידועים של השפה כל-כך מועט כדי לבנות הנחה מדעית על הצירוף ה"תורשתי" של השפה המינואית.

ראו גם: כתב לינארי ב', לינאר C.

ערך זה הוא קצרמר בנושא בלשנות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.


aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -