כעפעפי שחר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| כעפעפי שחר | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 |
|||||||||
|
|||||||||
כעפעפי שחר הוא רומן ישראלי שנכתב על ידי הרב והסופר חיים סבתו בשנת 2005.
[עריכה] הסיפור
 |
פרטי עלילה ("ספוילרים") מופיעים בהמשך. |
גיבור הספר הוא עזרא סימן טוב איש ירושלים, המוצא את פרנסתו בגיהוץ בגדים במכבסה. עלילת הספר סובבת סביב עזרא וארבעת מכריו: הסופר (כנראה בן דמותו של ש"י עגנון) רחמים הכנר העיוור, משה דוד האברך, וד"ר יהודה טויל, גיסו של עזרא.
עזרא הוא אדם ירא שמיים ותמים דרך, גם כשצרות ניתכות על ראשו הוא אינו מהרהר על דרכי ה'. משה דוד וד"ר טוויל הם אנטיתזה לתמימותו של עזרא. ד"ר טויל הוא מומחה לשירת ימי הביניים, בקיא ומלומד, ובז בסתר לגיסו חסר ההשכלה.
משה דוד הוא תלמיד חכם שמילא כרסו ש"ס ופוסקים ואף דעתו אינה נוחה מאמונתו הפשטנית וחסרת העומק של עזרא, הנשענת בעיקר על קיום מצוות אוטומטי ואמירת תהילים.
למרות שעל פני השטח נראים חייו של עזרא נינוחים וחסרי דאגות, אין זה כך. הוא נושא בליבו צלקות שמקורן בבתו שהמירה את דתה, ובמקרה עלום שאירע בילדותו, ובו, ככל הנראה גרם עזרא לעורונו של רחמים. עזרא מבקש את תיקונו של המקרה מהסופר, וזה אומר לו שימצא תיקון רק כשישמע את הסיפור מאדם אחר.
את הסיפור שומע עזרא מרחמים הכנר העיוור במסיבת כרת (מסיבה הנערכת לאדם בגיל 60, כאשר יצא מגדר "כרת"), ובאותה תקופה נרפא גם רחמים מעוורונו בעין אחת.
הסיפור סובב כולו על השאלה "מה עשינו בעולם"? ד"ר יהודה טוויל שואל את עצמו האם רק לחקור שירים הוא יודע או שמא גם לכתוב? ר' משה דוד רוצה לא רק ללמד מהספרים אלא אף לכתוב אחד ובתוך כך שזורים מילות הפיוט: "נעורי עד הלום עשו לנפשם ומתי אעשה אנוכי לביתי"? לבסוף מוצא ד"ר טוויל את שירו שאיבד ור' משה דוד מבין אחרי הניסיון לכתוב ספר מבין את ערך ספר התהילים ושל תלמוד התורה בכלל ואז עזרא בסוף נזכר ורואה בעיני רוחו את ביתו שהתנצרה.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- ד"ר דינה לוין, ניתוח הספר באתר 'דעת'
- נחם אילן, פמפלט, פרופגנדה, הטפה?! על הספר, בכתב העת אקדמות
