אקדמות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה עוסק בפיוט לחג השבועות. אם התכוונתם לכתב העת "אקדמות", ראו אקדמות (כתב עת).

אַקְדָמוּת הוא פיוט הנאמר בקהילות אשכנז בחג השבועות לפני קריאת התורה.

הפיוט התחבר על ידי רבי מאיר ברבי יצחק ש"ץ נהוראי, פייטן אשכנזי שחי בוורמייזא בזמנו של רש"י (המאה ה-11).

הפיוט הוא שריד למנהג הקדום לתרגם את קריאת התורה לארמית כדי שפשוטי העם, שלא דיברו עברית, יבינו את הנאמר. לפני תחילת התרגום הוסיפו פיוט ארמי כמבוא לפרשה. בדורות מאוחרים הפסיקו ברוב קהילות ישראל לתרגם את קריאת התורה לארמית, אולם פיוט האקדמות נשמר כזכר לפיוטי המבוא. האגדה מספרת שהפיוט נכתב בכוונה בלשון ארמית מאוחרת, שהיא לשון שהמלאכים אינם מבינים, כיוון שהיצירה הוחשבה מושלמת, והיה חשש מפגיעתם הנקמנית של המלאכים המקנאים. בלשונו זו הם לא יכלו לקראו ולשמעו, וכך נשמר המחבר מפגיעתם הרעה.

הפיוט כתוב כולו בשפה הארמית עם חרוז אחיד - "תָא" בסופי השורות. הבתים של הפיוט ערוכים באקרוסטיכון בחלקו הראשון של הפיוט לפי סדר הא"ב ולאחר מכן לפי שמו של הפייטן, "מאיר ביר רבי יצחק יגדל בתורה ובמעשים טובים אמן וחזק ואמץ", אות לכל שורה. הפיוט נקרא אקדמות על שם פתיחתו, "אַקְדָמוּת מילין ושָרָיוּת שוּתָא" (הקדמת הדברים ופתיחת השיחה). יש בפיוט 45 בתים שבכל אחת שתי שורות.

לאחר בקשת רשות פותח הפייטן בתיאור גדולתו של הקב"ה, שאי אפשר לתארה גם אילו היו כל עצי היער לקני כתיבה וכל בני האדם לכותבים. אחר כך מתוארים המלאכים המשרתים את האל. הפייטן עובר לשבח את עם ישראל העובד את הקב"ה. הוא מתאר דו-שיח בין כנסת ישראל לבין אומות העולם: האומות שואלות מדוע עם ישראל דבק בקב"ה, וכנסת ישראל משיבה בתיאור השכר המובטח לעובדי ה' לעתיד לבוא.

בעבר נהגו לומר את הפיוט לאחר קריאת הפסוק הראשון של סדר הקריאה בתורה לחג השבועות או בין ברכת התורה לקריאת התורה. אולם לאחר מכן התעורר פולמוס סביב אמירת הפיוט באמצע קריאת התורה, משום שחלק מהפוסקים (למשל, הרב דוד הלוי סגל, בטורי זהב על שו"ע או"ח תצ"ד) ראו באמירתו הפסק ואחרים ראו חשיבות במסורת הקדומה של אמירתו באמצע קריאת התורה דווקא. היום נהוג שהעולה מברך רק אחרי אמירת הפיוט. החזן והציבור קוראים את הפיוט ביחד, שתי שורות קורא החזן בקול ושתי שורות עונה לו הציבור. יש נוהגים שהרב הוא זה שקורא את הפיוט.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• אקדמות באנציקלופדיה היהודית באתר "דעת" (כולל טקסט מלא ותרגום לעברית)
• יוסף יהלום ומיכאל סוקולוף, מנהגן של ישראל תורה היא... לשורר שיר הקדוש הזה, מאמר בהארץ
• הרב גרשום הרפנס, אקדמות, מאמר באתר "דעת"
• הרב יהודה לייב פישמן מיימון, ה"אקדמות" ומחברו