כנסיית קבר מרים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כנסיית קבר מרים בירושלים ממוקמת בתוך מערה תת-קרקעית שהיא, על פי המסורת הנוצרית-אורתודוקסית, מקום קבורתה של מרים אם ישו.
תוכן עניינים |
[עריכה] המסורת על קברה של מרים
"קבר מרים" נתפס על ידי הכנסייה הקתולית כמקום בו היא הונחה עד לעלייתה השמיימה. הברית החדשה אינה מספרת מה עלה בגורלה של מריה ולכן התפתחו מסורות שונות אודות קורותיה. מותה ועלייתה של מריה לשמים מתוארים בחיבור אפוקריפי "הירדמות מרים" מהמאה השנייה. החיבור מתאר כי מריה לא מתה כדרך כל אדם אלא נפלה עליה תרדמת נצח שלאחריה הובאה למנוחתה ומשם נאספה לזרועות בנה בשמיים. בבסיס האמונה הרעיון כי המוות הוא עונש על חטאי האדם ואילו מריה הייתה נקיה מחטאים.
מסורת אחת, המקובלת יותר על הנוצרים הקתולים, קובעת כי הדברים התרחשו באפסוס שבטורקיה לשם הגיעה מריה כדי להפיץ את הנצרות, ואילו מסורת שנייה, המקובלת על הנצרות המזרחית, קובעת את מקום ההתרחשות בירושלים. מעניין לציין בהקשר זה את המסורות השונות גם לגבי לידתה, המזרחית על הלידה בירושלים, במקום בו בנויה כיום כנסיית סנטה אנה, והמערבית על הלידה בנצרת.
על פי המסורת נרדמה מרים בהר ציון, נקברה בעמק יהושפט ונאספה לזרועות בנה בהר הזיתים. שתי המסורות מנציחות את המאורע ב-15 באוגוסט אז נחגג חג האסומפסיון (עליית מרים השמיימה). עלייתה בגופה לשמים הפכו לדוגמה של הכנסייה הקתולית ב-1950.
[עריכה] הכנסייה הביזאנטית
המערה נמצאת בערוץ נחל קדרון, בחלקו הנקרא במקרא "עמק יהושפט" וממוקם בין הר הזיתים להר הבית. הקברים המקוריים מתוארכים למאה הראשונה לספירה ומורכבים מקברי כוכים וארקוסילה. מאוחר יותר הקבר שזוהה כקברה של מריה הופרד מהסלע שהקיף אותו ועוצב בצורת צלב. בראשית המאה ה-5 נבנתה הכנסייה הביזאנטית שהוקדשה על ידי פטריארך ירושלים יובנליס (422-458) מיד לאחר ועידת כלקדון. דומה כי הקיסר מאוריציוס החליף בסוף המאה ה-6 את הכנסייה הצנועה שעמדה מעל לקבר בבזיליקה מפוארת יותר והכנסייה הקודמת הפכה לקריפטה. הכנסייה העליונה נהרסה על ידי הפרסים ב-614 והייתה בין הראשונות ששוקמו על ידי מודסטוס. במאה ה-9 נבנה לידה גם מנזר.
[עריכה] תולדות הכנסייה בתקופה הצלבנית ולאחר מכן
גוטפריד מבויון בנה במקום מנזר לנזירים בנדיקטינים מקלוני. הצלבנים בנו את הכנסייה מחדש סביב 1130 והקיפו אותה ואת מנזר מרים הקדושה הסמוך בחומות חזקות עם מגדלים גבוהים. הכנסייה העליונה נהרסה בשנית בעת כיבושו של צלאח אל דין ב-1187. הפרנציסקנים קיבלו חזקה על הכנסייה באמצע המאה ה-14. עם זאת ב-1757 הכנסייה נמסרה ליוונים אורתודוקסים עד לעצם היום הזה. אחת הטענות היא שהלטינים, למרות שיש להם הזכות לקיים במקום פולחן שלוש פעמים בשנה, לא עושים זאת לאות מחאה.
[עריכה] תיאור הכנסייה
לאחר כיבושו של צלאח א-דין הכנסייה והמנזר נהרסו ורק הכניסה והקפלה התת-קרקעית שרדו. החזית של הכנסייה הנוכחית היא צלבנית. אל הכנסייה מוביל גרם מדרגות צלבני המורכב מ-47 מדרגות.
אפרה של המלכה מליסנדה של ממלכת ירושלים הצלבנית נקבר בקפלה מימין למדרגות ב-1161. מליסנדה הייתה בתו של בלדווין השני שהתחתנה עם פולק מאנז'ו. לאחר מותו של בעלה היא שלטה על הממלכה עד שבנה, בלדווין השלישי, הגיע לבגרות ב-1152. המתיחות בינה לבין בנה הובילה למאבק צבאי בין השנים. מליסנדה התבצרה עם נאמניה במצודת העיר בירושלים אך בסופו של דבר ויתרה על ירושלים והסתפקה בשכם בלבד שנותרה רכושה. הקפלה בה נקברה מליסנדה מזוהה גם עם מקום מסורתי של קברות אנה ויהויכים, הוריה של מרים ומול הקפלה ממקומות המסורות את קברו של יוסף, בעלה.
האולם התת-קרקעי מעוצב בצורת צלב. בחלק המזרחי של האולם מצויה קפלה קטנה עם קברה המסורתי של מריה ומעליה אדיקולה. למרות שבעלי המקום הם יוונים וארמנים לקופטים ולסורים אורתודוקסים יש זכות לקיים במקום פולחן. בכנסייה מספר מזבחות: במערב, מזבח קופטי, ברחבה שבתחתית המדרגות ומצפון מזבחות יוונים אורתודוקסיים, וממערב לקבר מזבח ארמני. מצפון לקבר ישנו מקום קבורה קדום ומזבח הנמצאים ברשות הארמנים והסורים. למרות שרוב הקתולים מקבלים את מסורת קבורת מרים באפסוס ולא בירושלים, בדרך כלל יושב בכנסייה גם נציג קתולי.
מדרום לקבר נמצאת גומחת תפילה מוסלמית (מיחרב), כיוון שמרים היא אחת הדמויות הנערצות על ידי המוסלמים, אם כי המוסלמים לא מרבים להגיע לכאן לתפילה. הקבר הפך למקום קדוש לאיסלאם במאה ה-17. מוג'יר א-דין, מלומד מוסלמי מהמאה ה-15 טען כבר אז כי מוחמד ראה אור זורח מקבר "אחותו מרים" בעת מסע הלילה שלו לירושלים. קברו של מוג'יר אל דין מצוי מעל לחצר בקרבת מקום. על הקירות מסביב לקבר מרים ישנם ציורים המתארים את מרים הנרדמת. הקבר מכוסה בשיש ובו שלושה חורים עגולים החושפים את הסלע החצוב של הקבר המקורי. ייתכן שהקבר הזה מהווה חלק משדה הקברים היהודי שהיה על מדרונות הר הזיתים בימי הבית השני. בתקרה פתח המסמל את עלייתה של מרים לשמים, בדומה לפתח שהיה בתקופה הצלבנית בכנסיית העלייה מעל לסלע שממנו עלה ישו השמיימה.
[עריכה] לקריאה נוספת
- נחמה שפרן, במורד מעלה הזיתים, ירושלים וכל נתיבותיה, יד בן צבי, 1996.
- אלי שילר, הר הזיתים, 1978
- Sarah Kochav, Mount of Olives, Yad Ben Zvi , 2000
[עריכה] קישורים חיצוניים
- כנסיית מרים בגת שמנים - אילן שפירא, 02net
- קבר מרים באתר של christusrex
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קבר מרים |
