יעקב שפיגל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יעקב שמואל שפיגל (נולד ב-11 במאי 1941, י"ד באייר ה'תש"א) הוא פרופסור מן המניין במחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן ונחשב למומחה בעל שם עולמי בספרות תורנית, ובפרט בההדרת כתבי יד. הוא משמש כיום כראשו האקדמי של פרויקט השו"ת באוניברסיטת בר-אילן.

תוכן עניינים 1 ביוגרפיה 2 מחקריו 3 משפחתו 4 פרסים ומענקים 5 מפרסומיו 5.1 ספרים שכתב 5.2 ספרים שההדיר 6 הערות שוליים

[עריכה] ביוגרפיה

שפיגל נולד בשנת 1941 בתל אביב לאביו עורך הדין ד"ר יהודה שפיגל ולאמו שרה לבית אדלר. הוא למד בתיכון עירוני ב' בעיר. הוא בעל תואר ראשון בפיזיקה ומתמטיקה (1965), תואר שני בתלמוד (1970) ותעודת הוראה מאוניברסיטת בר-אילן. הוא קיבל את תואר הדוקטור^[1] מאוניברסיטת תל אביב ב-1976 (ה'תשל"ו). תוך כדי לימודיו החל ללמד באוניברסיטת בר-אילן, ובמקביל באוניברסיטת תל אביב (שם לימד עד 1989). ב-1989 התמנה כפרופסור חבר במחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן ומ-1993 הוא פרופסור מן המניין. בשנים 1997-1994 שימש כראש המחלקה לתלמוד.

ב-1991 החל שפיגל לשמש כיושב ראש ועדה מייעצת אקדמית שהופקדה על קליטת הספרות התורנית בפרויקט השו"ת. תפקיד הוועדה הוא לקבוע אילו ספרים יתווספו לפרויקט ובאיזו מהדורה של ספרים אלו יש להשתמש. החל מ-1997 הוא עומד בראש הפרויקט מההיבט האקדמי שלו, בשיתוף עם הרב יעקב וינברגר המנהל את הפרויקט בהיבט הכלכלי והטכנולוגי. בשנת ה'תשס"ז (2007) זכה פרויקט השו"ת בפרס ישראל לספרות תורנית - יוצרים. שפיגל, יחד עם אביעזרי פרנקל, שהיה הוגה ומייסד הפרויקט, ייצגו את הפרויקט בטקס קבלת הפרס.

שפיגל חבר בחוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי. הוא משמש גם כראש החוג לתורה שבעל פה במכללת אורות ישראל שבאלקנה וחבר במועצות האקדמיות של מכללת שערי משפט ומכללת אורות ישראל.

בנוסף למחקר והוראה הוא מעביר שיעורים קבועים במשנה והלכה בבית הכנסת "היכל מאיר" בעיר מגוריו פתח תקווה.

[עריכה] מחקריו

שפיגל עסק במחקריו במגוון רחב של תחומים במסגרת חקר הספרות התורנית. מחקריו של שפיגל, החובש כיפה סרוגה, מקובלים הן באקדמיה והן בציבור החרדי. חלק ממאמריו והספרים בההדרתו התפרסמו בכתבי עת חרדיים ובהוצאות ספרים חרדיות.

לשפיגל כ-150 פרסומים ומאמרים. חלקם הופיעו בכתבי עת וקבצים מדעיים (כדוגמת סידרא, עלי ספר, מגדים וקבץ על יד) וחלקם בכתבי עת וקבצים תורניים (כדוגמת מוריה, המעיין, בית אהרן וישראל וישורון). הוא ההדיר 13 ספרים על פי כתבי יד, מהם שבע הגדות של פסח עם פירושים מחכמי הראשונים.

ספרו "עמודים בתולדות הספר העברי" (ממנו יצאו עד היום 2 כרכים בני למעלה מ-600 עמודים כל אחד) עוסק בסוגיות שונות בהתפתחות הספרות העברית בכתבי יד ובדפוס. על חלקו הראשון של הספר זכה שפיגל ב"פרס הרב קוק" מטעם עיריית תל אביב.

[עריכה] משפחתו

שפיגל נשוי ליעל לבית גילצר, ראש לשכת סגן רקטור באוניברסיטת בר-אילן, ויש להם ארבעה ילדים. ד"ר בועז שפיגל, מרצה במחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן, רבי אסי שפיגל, שליח חב"ד ביוג'ין שבאורגון, גלעד עוסק במחשבים ודביר מוזיקאי.

[עריכה] פרסים ומענקים

• מענקים שונים מטעם קרן הזיכרון לתרבות יהודית, מורשת יהדות המזרח וכן מענקים להוצאת ספרי עמודים בתולדות הספר העברי.
• 1998 - פרס עיריית תל אביב לספרות מחקר תורנית על שם הרב קוק, על הספר "עמודים בתולדות הספר העברי", רמת גן, ה'תשנ"ו.
• 1998-1999 - מענק מחקר מטעם האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים על משנתו של רבי יעקב קאשטרו.
• 2001 - מענק מחקר מטעם יד בן צבי על פירוש פרקי אבות לרבי מתתיה היצהרי.

[עריכה] מפרסומיו

[עריכה] ספרים שכתב

• עמודים בתולדות הספר העברי: הגהות ומגיהים, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן, תשנ"ו ISBN 9652263036 (מהדורה שנייה: תשס"ה, ISBN 9652263028)
• עמודים בתולדות הספר העברי: כתיבה והעתקה, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן, תשס"ה (ISBN 9652261777)

[עריכה] ספרים שההדיר

• שו"ת ר' יוסף מליריאה וחכמי הדור בצפת. הוצאת יד הרב נסים, ירושלים, תשמ"ח.
• משא מלך לר' יוסף ן' עזרא.הוצאת יד הרב נסים, ירושלים, תשמ"ט.
• שאלות ותשובות ר' יוסף ן' עזרא. הוצאת יד הרב נסים, ירושלים, תשמ"ט.
• ספר מרכבת המשנה על מסכת אבות לר' יוסף אלאשקר, מכון אורות יהדות המגרב, לוד, תשנ"ג. (מהדורה שנייה מתוקנת ומורחבת, תשס"ז).
• זכר צדיק - סדר חג הפסח, ההגדה ופירושה, הלכות החג ומנהגיו, תפילות ופיוטים לר' יוסף ב"ר צדיק, יוצא לאור בפעם הראשונה עפ"י כתבי יד. מאת אברהם שושנה ויעקב שמואל שפיגל, מכון אופק, ירושלים, תשנ"ד (ISBN 1881255123)
• דברי יוסף (כולל ארבעה ספרים: עדות ביהוסף, דרך עץ החיים, רפואת הנפש, התפוח) לר' יוסף אלאשקר, יוצא לאור לראשונה על ידי משה עמאר ויעקב שפיגל, אורות יהדות המגרב, תשנ"ז (1996)
• תיקון חג הפסח לתלמידי ר' יונה וחכמי קטלוניה, תפילות החג ופירושן, הגדה ופירושה, הלכות ומנהגות, יוצא לאור לראשונה... מאת אברהם שושנה ויעקב שמואל שפיגל, מכון אופק, ירושלים, תשנ"ז (ISBN 1881255239).
• סדר חובת ליל שימורים: דיני ליל הסדר ופירוש ההגדה מתוך ספר שבולי הלקט לר' צדקיה ב"ר אברהם, לוד, תשנ"ח.
• הגדה של פסח חקת הפסח, דיני ליל הסדר ופירוש רחב על ההגדה לר' משה פיזאנטי ור' שלמה ברוך, אורות יהדות המגרב, לוד, תשנ"ח.
• הגדה של פסח, פסח דורות, דיני ליל הסדר ופירוש על ההגדה לרבי יצחק אלאחדב, ירושלים: מכון בית אהרן וישראל, תש"ס.
• הגדה של פסח, פסח אחד, שלושה חיבורים מרבותינו הראשונים הכוללים דיני ליל הסדר פירוש ההגדה, מאת רבינו יצחק ב"ר ישראל, רבינו אברהם חדידה, רבינו נתן ב"ר יוסף מקלרמון, אורות יהדות המגרב, לוד, תשס"ב.
• הגדה של פסח, שניים מי יודע, שני פירושים לרבותינו הראשונים, אורות יהדות המגרב, תשס"ה.
• פירוש מסכת אבות לר' מתתיה היצהרי, הוצאת יד בן צבי, ירושלים, תשס"ו (ISBN 9652351091).
• ספר מגן אלהים, פירוש על מסכת אבות, מיוחס לרבי יצחק אבוהב, פתח תקוה ה'תשס"ז.

[עריכה] הערות שוליים

1. ^ "הוספות מאוחרות (סבוראיות) בתלמוד הבבלי", חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה", אוניברסיטת תל אביב, תשל"ו 1975.