יעקב יעבץ
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יעקב קופל יעבץ (18 במאי 1904 - 7 במרץ 1986) היה פוליטיקאי אמריקאי יהודי בן העיר ניו יורק. יעבץ שירת בקונגרס מטעם המפלגה הרפובליקנית במשך כשלושים שנה. הוא היה אחד מהבולטים שבנבחרי האגף הליברלי של מפלגתו.
יעבץ נבחר לארבע כהונות רצופות בסנאט בין 1957 ל-1980, יותר מכל חבר קונגרס אחר בתולדות מדינת ניו יורק.
תוכן עניינים |
[עריכה] ביוגרפיה
[עריכה] נעוריו ותחילת דרכו
הוא נולד במנהטן להורים שהיגרו לארצות הברית מרוסיה. בילדותו התגורר גם בברוקלין. בצעירותו עבד כסוכן מכירות נוסע במקביל ללימודי ערב באוניברסיטת קולומביה. ב-1926 סיים את לימודי המשפטים באוניברסיטת ניו יורק ושנה לאחר מכן הוסמך לעסוק בעריכת דין.
במלחמת העולם השנייה שירת ביחידה ללוחמה כימית. ב-1945 שוחרר מהצבא הדרגת לוטננט קולונל (סגן אלוף) וחזר לעבודתו כעורך דין.
ב-1947 נבחר לבית הנבחרים מטעם המחוז ה-21 של ניו יורק, מחוז ששלח לקונגרס בדרך כלל מועמדים דמוקרטים. הוא נבחר מחדש לתפקיד זה שלוש פעמים נוספות, והרבה לעסוק בענייני חוץ. הוא ישב בוועדת הבית לענייני חוץ ואף היה יושב ראש תת הוועדה למדיניות חוץ כלכלית.
ב-1954 התפטר מהקונגרס על מנת להתמודד על משרת התובע הכללי של מדינת ניו יורק. הוא ניצח בבחירות אלה את פרנקלין דלנו רוזבלט הבן, בשנה שלא הייתה מוצלחת ביותר עבור מועמדים רפובליקנים. שנתיים לאחר מכן הביס עוד "בן של" ידוע, ראש עיריית ניו יורק רוברט וגנר הבן, במרוץ לסנאט, וזכה במושבו של הסנאטור הדמוקרטי הפורש הרברט להמן.
[עריכה] חבר הסנאט
כמו להמן לפניו, גם יעבץ היה, לזמן מה, היהודי היחיד בסנאט. פעם אחת קרא לעברו הסנאטור הדרומי ג'יימס איסטלנד: "אני לא מחבב אותך - או את שכמותך" (your kind).
הוא החזיק בדעות ליברליות, דבר שהיה נפוץ יותר אז מהיום במפלגה הרפובליקנית. הוא היה ידידם של ארגוני העובדים ושל פעילי זכויות האזרח. המפתח להצלחתו האלקטורלית האדירה על פני יותר משלושה עשורים היה היותו רפובליקני פרוגרסיבי, שיכול היה לזכות בקולותיהם של יהודי ניו יורק - בדרך כלל אלקטורט דמוקרטי מובהק.
יוזמות החקיקה החשובות ביותר הרשומות על שמו היו למען זכויות הפנסיה של העובדים בארצות הברית (1974), ולמען הגבלת הכוח של הנשיא לנהל מלחמה בלא הכרזה רשמית (1973). היה לו תפקיד מכריע בניסוח הפשרה של תיקון ג'קסון-ואניק ב-1974, חקיקה שהגבילה את הסחר האמריקאי המותר עם מדינות שאינן חופשיות, ושאינן מאפשרות הגירה חופשית משטחן. לתיקון זה הייתה זווית יהודית מובהקת: הוא נועד ללחוץ על ברית המועצות לאפשר ליהודים רבים יותר לעזוב.
יעבץ היה חבר בוועדת החוץ רבת ההשפעה של הסנאט, ובשלב מסוים הרפובליקני הבכיר בה. למרות שדעותיו היו רחוקות מאלה של הממשל הרפובליקני של ניקסון, הוא תמך בו בסערת ווטרגייט. "זכור שעל לינקולן אמרו דברים גרועים בהרבה מעליך" אמר לנשיא בפגישה שערך עם חברים בכירים בקונגרס.
[עריכה] אחרית ימיו
ב-1979 אובחן יעבץ כחולה במחלת לו גריג. למרות האבחנה הקשה, לא היה בכוונתו לפרוש מתפקידו. ב-1980 הוא הפסיד בפריימריז של המפלגה הרפובליקנית לאל ד'אמאטו - הפסד שנבע ממחלתו, אך גם מהתנועה הסוחפת ימינה שחלה אז במפלגה הרפובליקנית. יעבץ לא ויתר, ורץ בבחירות הכלליות כמועמדה של המפלגה הליברלית. אלא שבכך הוא סייע לד'אמטו לזכות בבחירות, בפצלו את הקולות הליברליים בינו ובין המועמדת הדמוקרטית אליזבת הולצמן.
לאחר שעזב את הסנאט המשיך להיות מעורב בפוליטיקה ובעיקר בענייני חוץ. ב-1981 שימש כיועצו המיוחד של מזכיר המדינה אלכסנדר הייג. בנוסף השתתף בוועדות שונות וכתב מאמרים לעיתונים כגון הניו יורק טיימס.
ב-1983 הוענקה לו מדליית החרות הנשיאותית. ב-1986 נפטר כתוצאה מסיבוכים של מחלתו הקשה. באותה שנה נחנך מרכז קונגרסים גדול במנהטן הנושא את שמו. כמו כן נקראים על שמו בניו יורק בניין משרדים פדרלי, מגרש משחקים ואולם הרצאות אוניברסיטאי. משרד החינוך האמריקאי מעניק מלגות על שמו לסטודנטים לתארים מתקדמים במדעי החברה והרוח.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- ביוגרפיה באתר הקונגרס
- יעקב יעבץ באתר הספרייה היהודית הווירטואלית
- ביוגרפיה המופיעה על שלט במגרש משחקים על שמו, מטעם מחלקת הפארקים של עיריית ניו-יורק
- הסנאטור יעבץ וההגירה היהודית מברית המועצות, מאת ארלין לזרוביץ'
- אתר אוסף כתבי היד של הסנאטור יעבץ, באוניברסיטת סטוני ברוק, ניו יורק
