יוסף סרלין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יוסף סרלין (24 בפברואר 1906 - 15 בינואר 1974) פעיל ציוני יליד פולין, עו"ד במקצועו, חבר כנסת ושר בממשלות ישראל.

תוכן עניינים 1 ביוגרפיה 1.1 ילדות 1.2 פעילות פוליטית וציבורית 2 קישורים חיצוניים 3 הערות שוליים

[עריכה] ביוגרפיה

[עריכה] ילדות

סרלין נולד בעיר ביאליסטוק שבפולין ב-1906. הוא למד בגימנסיה העברית המקומית, ואחר כך למד משפטים באוניברסיטת ורשה. הוסמך לעורך דין בשנת 1929.

[עריכה] פעילות פוליטית וציבורית

לאחר עלייתו לארץ ישראל, בשנת 1933, הצטרף לתנועה הציונית והיה חבר הוועד הפועל הציוני. נמנה עם מייסדי התאחדות הציונים הכלליים, ואף היה סגן יו"ר הקונפדרציה העולמית של הציונים הכלליים. הוא נבחר למועצת המדינה הזמנית, כנציג הציונים הכלליים. נבחר מ-1949 לכנסת הראשונה וכיהן בכנסת עד סוף כהונת הכנסת השביעית, בתחילה מטעם הציונים הכלליים ובהמשך מטעם המפלגה הליברלית הישראלית וגח"ל.

בכנסת השנייה, החמישית והשישית היה סגן יושב ראש הכנסת. סרלין היה החל משנת 1950 מראשי הציונים הכלליים ביחד עם פרץ ברנשטיין, ישראל רוקח, יוסף ספיר, חיים אריאב, חיים לבנון ואברהם קריניצי. בשנת 1954 חבר ליוסף ספיר ושמחה ארליך וביחד הם העמיקו את אחיזתם במפלגה. אולם בשנת 1957 חל קרע בינו לבין ספיר, וכוחו במפלגה ירד ^[1].

מונה לתפקיד שר התחבורה בממשלת ישראל הרביעית. ב-24.12.1953, שנה בדיוק אחרי שהחל לכהן בתפקידו, מונה לשר הבריאות (במקום שר התחבורה), תפקיד בו כיהן עד 29 ביוני 1955. כשר הבריאות פעל להרחיב את השליטה הממלכתית על מערכת הבריאות, על חשבון קופות החולים. כשר בממשלה היה בעל גישה התקפית. משה שרת כתב ביומנו שסרלין ביקש בתחילת 1954 שישראל תתקוף את רצועת עזה [1], על רקע התקפות הפדאיון שבאו משם.

בשנת 1958 הניח על שולחן הכנסת הצעה לשיטת בחירות מעורבת בו רוב חברי הכנסת ייבחרו בשלושים אזורי בחירה.

נפטר בכ"א בטבת תשל"ד.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• יוסף סרלין באתר הכנסת

[עריכה] הערות שוליים

1. ^ יוסי ביילין, "בנים בצל אבותם", הוצאת רביבים, 1984, עמוד 98