המפלגה הליברלית הישראלית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

המפלגה הליברלית הישראלית
אפיון:	מפלגת ימין ליברלית
כנסות:	רביעית עד אחת עשרה
ממשלות:	13, 14, 15, 18, 19, 20, 21, 22
מנהיגים:	פרץ ברנשטיין, שמחה ארליך
שיא כוחה:	18 מנדטים (הכנסת ה-10)
נוצרה מתוך:	הציונים הכלליים, המפלגה הפרוגרסיבית
התמזגה לתוך:	גח"ל ולאחר מכן הליכוד

מפלגה ליברלית ישראלית או המפלגה הליברלית היא מפלגה שהתקיימה בין השנים 1961 עד 1988.

המפלגה הליברלית קמה כתוצאה מאיחוד המפלגות הציונים הכלליים והמפלגה הפרוגרסיבית ב-25 באפריל 1961. בחזית המצע שלה עמד הרעיון לפיו על שירותי הרווחה במדינה להיות מנוהלים בידי המדינה ולא בידי ארגונים וגופים שיש להם זיקה פוליטית. כמו כן כללה משנתה רעיונות כלכליים ליברלים, ובהם הפחתת התערבות המדינה בכלכלה, הפרדה בין איגודים מקצועיים לגופים המעסיקים, ביטול אפליות ומונופולים, עידוד יזמות כלכלית פרטית וכיוב'. בתחומים אחרים גרס מצע המפלגה הלאמה של שירותי הבריאות מקופות החולים ותמיכה בחוקה. בעניינים מדיניים הייתה המפלגה בעלת אופי ימני.

כמפלגה עצמאית כיהנה המפלגה בכנסת ה-4 (מ-1959, בזמן כהונתה התאחדו שתי הסיעות הנ"ל) עם יצוג של 14 חברי כנסת, ולאחר הבחירות לכנסת החמישית ב-1961 בהן התמודדה לראשונה, זכתה להישג נאה, עם 18 חברי כנסת. המפלגה הליברלית היוותה חלק מהאופוזיציה לממשלת מפא"י באותם ימים. באפריל 1965 התאחדה המפלגה הליברלית עם תנועת החירות לגוש פרלמנטרי משותף - "גח"ל", גוש חירות ליברלים. על רקע איחוד זה פרשו מן המפלגה הליברלית חברים רבים שהגיעו מן המפלגה הפרוגרסיבית, והקימו את המפלגה הליברלית העצמאית. בראש המפלגה עמד אותם ימים פרץ ברנשטיין. לאחר הקמת גח"ל התחזקו הסממנים הרעיוניים הימניים במפלגה. ב-1971 נבחר ליו"ר המפלגה יוסף ספיר. החליף אותו בתפקיד אלימלך רימלט, וזאת עד 1975.

ב-1973 הוקם הליכוד והמפלגה הליברלית התמזגה לתוכו (עם זאת יצוין כי עדיין התקיימה המפלגה כגוף העומד בפני עצמו) הדבר אירע בעיקר הודות ליוזמתו של אריאל שרון אשר פרש זמן קצר קודם לכן מצה"ל והצטרף למפלגה. המפתח לקביעת מספר חברי המפלגה לרשימת הליכוד לכנסת עמד על 1 ל-2 לעומת מספר חברי חירות. ב-1976 נבחר שמחה ארליך לעמוד בראש המפלגה. ב-1977, שנת המהפך, נכנסה לראשונה המפלגה הליברלית לקואליציה השלטונית. ארליך התמנה על ידי מנחם בגין לשר האוצר והנהיג את "המהפך הכלכלי" ברוח אידאולוגיית הכלכלה החופשית של הליברלים. אולם הרפורמות נחלו כישלון, וארליך התפטר מתפקידו ב-1979. מטעם המפלגה כיהן גם יצחק מודעי, שהיה לראשון ברשימת הליברלים לאחר פטירתו של ארליך, כשר אוצר בממשלת האחדות של 1984. מודעי הצליח, במסגרת תפקידו, לרסן את האינפלציה המשתוללת ולייצב את הכלכלה. ב-1986 התמנה לשר האוצר משה ניסים, מחברי הכנסת של הליברלים, אשר היה גם יו"ר הנהלת המפלגה.

בשנת 1988 נטמעה המפלגה על סניפיה ומוסדותיה בתנועת הליכוד וחדלה לפעול כגוף עצמאי. עם זאת קיימים שרידים ממנה בדמות "המדרשה הליברלית ע"ש פרץ ברנשטיין" (מדרשה המקיימת הרצאות באזור המרכז), וגוף של חברי הליברלים בקבוצת ה"וותיקים" במרכז הליכוד.

[עריכה] נציגי המפלגה בכנסת

הכנסת ה-4 (1959)
14 מנדטים: שניאור זלמן אברמוב, עזרא איכילוב, פרץ ברנשטיין, יצחק גולן, יזהר הררי, אידוב כהן, שמעון כנוביץ', משה נסים, יוסף ספיר, יוסף סרלין, צבי צימרמן, משה קול, פנחס רוזן, אלימלך-שמעון רימלט
1. ^ המפלגה הוקמה ב-8 במאי 1961 כאיחוד בין המפלגות הציונים הכלליים והמפלגה הפרוגרסיבית.

הכנסת ה-5 (1961)
17 מנדטים: שניאור זלמן אברמוב, פרץ ברנשטיין, אהרן גולדשטיין^[1], יצחק גולן^[2], יזהר הררי^[2], רחל כהן-כגן^[2], אידוב כהן^[1], בנו כהן^[2], יוסף ספיר, יוסף סרלין, ברוך עוזיאל, שלמה פרלשטיין, צבי צימרמן, משה קול^[2], יצחק-הנס קלינגהופר, פנחס רוזן^[2], אלימלך-שמעון רימלט, יהודה שערי^[2]
1. ^ ב-11 בנובמבר 1963 פרש מהכנסת אידוב כהן. החליף אותו אהרן גולדשטיין.
2. ^ ב-16 במרץ 1965] פרשו יוצאי המפלגה הפרוגרסיבית והקימו את מפלגת הליברלים העצמאיים.
3. ^ ב-25 במאי 1965 חברה המפלגה הליברלית הישראלית למפלגת חרות בהקמת סיעת גח"ל.

הכנסת ה-6 (1965) במסגרת גח"ל
11 מנדטים (מתוך 26 לרשימה כולה): שניאור זלמן אברמוב, אהרן גולדשטיין, שלמה כהן-צידון^{[1] [2]}, יוסף ספיר, יוסף סרלין, ברוך עוזיאל, שלמה פרלשטיין, צבי צימרמן, יצחק-הנס קלינגהופר, אלימלך-שמעון רימלט, מרדכי-חיים שטרן, יוסף תמיר
1. ^ ב-16 באוקטובר 1966 נפטר אליהו מרידור חבר חרות. החליף אותו שלמה כהן צידון.
2. ^ פרש מהסיעה ב-11 בפברואר 1969 והצטרף למרכז החופשי.

הכנסת ה-7 (1969) במסגרת גח"ל
11 מנדטים (מתוך 26 לרשימה כולה): שניאור זלמן אברמוב, שמחה ארליך, אהרן גולדשטיין, אברהם כץ, משה נסים , יוסף ספיר^[2], יוסף סרלין, גדעון פת^[1], צבי צימרמן, יצחק-הנס קלינגהופר, אלימלך-שמעון רימלט, יוסף תמיר
1. ^ ב-29 בינואר 1970 נפטר אריה בן אליעזר חבר חרות. החליף אותו גדעון פת.
2. ^ ב-26 בפברואר 1972 נפטר יוסף ספיר. החליף אותו מתיתיהו דרובלס חבר חרות.

הכנסת ה-8 (1973) במסגרת הליכוד
13 מנדטים (מתוך 39 לרשימה כולה): שניאור זלמן אברמוב, שמחה ארליך, ידידיה בארי, פסח גרופר, ליאון דיציאן, הלל זיידל^[3], אברהם כץ, ציטה לינקר^[2], יצחק מודעי, משה נסים, יחזקאל פלומין, גדעון פת, אלימלך-שמעון רימלט, אריאל שרון^[1], יוסף תמיר
1. ^ ב-23 בדצמבר 1974 פרש אריאל שרון מהכנסת. החליף אותו יגאל כהן חבר הרשימה הממלכתית.
2. ^ ב-25 בינואר 1977 פרש שמואל תמיר חבר המרכז החופשי מהכנסת. החליפה אותו ציטה לינקר.
3. ^ הצטרף לליכוד ב-15 בפברואר 1977 מטעם סיעת "אחדות", שהקים לאחר שפרש מהליברלים עצמאיים .

הכנסת ה-9 (1977) במסגרת הליכוד
15 מנדטים (מתוך 43 לרשימה כולה): שמחה ארליך, אליקים גוסטב בדיאן, יצחק ברמן, פסח גרופר, שרה דורון, הלל זיידל, אברהם כץ, יצחק מודעי, משה נסים, מנחם סבידור, יחזקאל פלומין, גדעון פת, שמואל רכטמן^[1], אברהם שריר, יוסף תמיר^[2]
1. ^ ב-18 ביוני 1979 פרש שמואל רכטמן מהכנסת. החליף אותו דוד שטרן חבר חרות.
2. ^ פרש מהליכוד ב-31 בדצמבר 1979 והצטרף לתנועה לשינוי ויוזמה (שינוי).

הכנסת ה-10 (1981) במסגרת הליכוד
18 מנדטים (מתוך 48 לרשימה כולה): שמחה ארליך^[2], יצחק ברמן, פנחס גולדשטיין, פסח גרופר, שרה דורון, אריאל וינשטיין^[1], יצחק זיגר, דרור זייגרמן, יצחק מודעי, משה נסים, מנחם סבידור, יהודה פרח, גדעון פת, אליעזר קולס, צבי רנר, דוד שיפמן^[1], בני שליטא, אברהם שריר, דן תיכון
1. ^ ב-18 באוקטובר 1982 נפטר דוד שיפמן. החליף אותו אריאל וינשטיין.
2. ^ ב-19 ביוני 1983 נפטר שמחה ארליך. החליף אותו אברהם הירשזון חבר לע"ם.

הכנסת ה-11 (1984) במסגרת הליכוד
14 מנדטים (מתוך 41 לרשימה כולה): פנחס גולדשטיין, פסח גרופר, שרה דורון, אריאל וינשטיין, יצחק זיגר^[1], אוריאל לין, יצחק מודעי, דוד מור^[3], יהושע מצא, משה נסים , גדעון פת, אליעזר קולס, בני שליטא, אברהם שריר, דן תיכון
1. ^ ב-5 בפברואר 1985 נפטר יצחק זיגר. החליף אותו יעקב שמאי חבר חרות.
2. ^ באוגוסט 1988 התאחדו סופית המפלגות חרות והמפלגה הליברלית שהרכיבו את הסיעה המשותפת, והקימו את מפלגת הליכוד.
3. ^ ב-27 באוקטובר 1988 נפטר מיכאל רייסר, שהיה חבר חרות עד לאיחוד המפלגות. החליף אותו דוד מור (כחבר מפלגת הליכוד החדשה).

[עריכה] קישורים חיצוניים

• מפלגה ליברלית ישראלית, באתר הכנסת