יוסף לואנץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רבי יוסף בן גרשון ("רבי יוסלמן") מרוסהיים (1478~ - 1554) שתדלן יהודי בחצרות קיסרי גרמניה. צאצא למשפחת לואנס, מצאצאי רש"י. היה ידוע גם כתלמיד חכם גדול וכמקובל. כתב ספר בשם "דרך הקדש" (1531) בעניינים של יראה ועבודת ה', שלא הגיע לידינו, וכן "ספר המקנה" שחלקו עוסק בענייני קבלה.

[עריכה] תולדות חייו

רבי יוסף חי ברוסהיים שבאלזס ופעל לטובת כלל יהודי גרמניה החל משנת 1510, אז מינה אותו הקיסר מקסימיליאן הראשון למפקד יהודי גרמניה, ומינוי זה אושרר מאוחר יותר על ידי נכדו, הקיסר קרל החמישי באספת הממלכה בוורמייזא, ב-1521. הידיעה האחרונה על פעולה שלו למען היהודים היא מ-1552, במשא ומתן עם נסיך וירטמברג, על מעבר היהודים בארצו לאחר גירושם משם, אז היה בן 74. נפטר ב-1554 בגיל 76.

[עריכה] פעולותיו למען היהודים

קשה להפריז בחשיבות פעולותיו של יוסף למען היהודים. ראשון השגיו, ואחד החשובים שבהם היה בשנת 1510, אז פעל לביטול גזירת שריפת הספרים שהוציא הקיסר מקסימיליאן בשנת 1509 בהשפעת המומר יוהנס פפרקורן. הצלחתו הגדולה ביותר, ללא ספק, הייתה בשנת 1525, כאשר הצליח, תוך סיכון חייו, להשפיע על מנהיגי מרד האיכרים של אלזס, שלא לטבוח ביהודים כפי שתכננו תחילה.

כמו כן יש לזקוף לזכות פעילותו הנמרצת מעשים נוספים:

• ביטול גזירות גירוש רבות בגרמניה ומחוצה לה, כגון החזרת יהודי בוהמיה (צ'כיה) על ידי המלך פרדיננד הראשון בשנת 1545. הוא גם הצליח בוויכוח פומבי בפרנקפורט דמיין (1539) להשפיע על הנסיך הבוחר יואכים השני מברנדנבורג שלא לגרש את יהודי הנסיכות, למרות כתבי השטנה של מרטין לותר. בוויכוח זה הצליח גם להוכיח את חפותם של 38 יהודים שהועלו על המוקד בשנת 1510 בכיכר השוק בברלין, על ידי יואכים הראשון מברנדנבורג בשל עלילת דם וחילול לחם קדש.

• שיחרור יהודים שנכלאו בשל עלילות דם ועלילות חילול לחם קודש במקומות שונים בגרמניה, לדוגמה: בשלזיה (1533) - שיחרור כ-200 יהודים שהיו צפויים לעונש מוות על המוקד. בברין (מורביה) ב-1529, ובוירצבורג ב-1543 - שחרור שמונה יהודים שנכלאו בשל עלילת דם.

• השגת כתב חסות מטעם הקיסר ליהודים בזמן המלחמה השמלקלדית (1546) שקבע כי כל חייל שיגע לרעה ביהודי דינו מוות.

את כל פעולותיו עשה שלא על מנת לקבל פרס, ולעתים תוך סיכון עצמי. למשל, הוא נסע לספרד בשנת 1520, למרות החוק שקבע שיהודי הדורך על אדמתה חייב מיתה, והתייצב לפני הקיסר החדש קרל החמישי, כדי לסכל מזימות נגד היהודים בגרמניה לפני הגעתו של הקיסר לשם.

[עריכה] רבי יוסף בספרות

הרב והסופר מאיר להמן חיבר ספר שעוסק בדמותו של רבי יוסף בשם "רבי יוסלמן".