יוסף אבידר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יוסף אבידר ^[1] (1906 - 1995), מראשי ההגנה ואלוף בצה"ל.

תוכן עניינים 1 קורות חייו 2 מקורות 3 לקריאה נוספת 4 הערות שוליים

[עריכה] קורות חייו

יוסף אבידר נולד כיוסף רוכל בעיר קרמניץ שבחבל ווהלין שבמערב אוקראינה בשנת 1906. עלה לארץ בשנת 1925 והתגייס בירושלים לארגון ההגנה, בו התקדם והפך לאחד מראשיו. היה פעיל בזמן המנדט הבריטי בהברחה וייצור של נשק בלתי לגאלי לארגון ההגנה. ב-1929 (מאורעות תרפ"ט) היה מפקד העיר העתיקה ובהמשך מונה לתפקיד סגן מפקד העיר ירושלים. ב-1931, במהלך אימון חניכים על שימוש ברימונים, איבד בתאונה את כף יד ימין.
בשנת 1931, בעת ששהה בווינה למטרות ריפוי, פגש את ימימה טשרנוביץ ונישא לה.
אבידר היה ממקימי "מכון איילון" - מפעל תת-קרקעי לייצור כדורים מתחת לאפם של הבריטים. מלבד זאת, אבידר פיקד על קורסים שונים^[2] ואירגן את "גדוד משמר הרכבות" של הנוטרים^[3], עליו גם פיקד (1938). תפקידיו הנוספים בהגנה היו מפקד גליל הצפון (1941-1943), ראש לשכת ההדרכה (לה"ד) במטה הכללי של ההגנה (1944) ומנהל התע"ש (1945-1946).

עם קום המדינה, היה אבידר מראשוני אלופי צה"ל. הוא מונה לתפקיד סגן רמטכ"ל ההגנה (1946-1947) ושימש כראש אגף אפסנאות (אג"א) החל מיולי 1947 ובמהלך מלחמת העצמאות. באוקטובר 1949 מונה לתפקיד אלוף פיקוד הצפון וביוני 1952 לתפקיד אלוף פיקוד המרכז. לאחר תפקידו האחרון (1953-1955) כראש אגף מטה כללי (אג"ם) השתחרר מצה"ל, כיהן כשגריר בברית המועצות ומאוחר יותר בארגנטינה. היה מנכ"ל משרד העבודה.

בשנות השבעים לחייו החל בלימודים אקדמאים וסיים דוקטורט בסובייטולוגיה. נפטר בשנת 1995 בגיל 89.

[עריכה] מקורות

• צה"ל בחילו - אנציקלופדיה לצבא ולביטחון, כרך 17 - "תעשיות ביטחוניות", הוצאת רביבים.
• גרשון ועליזה ריבלין, זר לא יבין - ספר הכינויים, בהוצאת משרד הביטחון.
• לכסיקון כוח המגן - ה"הגנה", הוצאת משרד הביטחון.

[עריכה] לקריאה נוספת

• יוסף אבידר, בדרך לצה"ל: זכרונות אלוף אבידר, הוצאת מערכות - משרד הביטחון, 1970

[עריכה] הערות שוליים

1. ^ במקור שמו הוא יוסף רוכל. אבידר משמעותו -אבי דנה ורמה, שתי בנותיו. עם גיוסו לצה"ל החליף את שמו מרוכל לאבידר.
2. ^ קורסי מ"מים לקצינים, קורסי מפקדות
3. ^ מטרתו הייתה להבטיח תנועת רכבות סדירה בזמן המרד הערבי הגדול