יוסוף אבו-דורה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יוסוף סעיד אבו דורה (בערבית - يوسف سعيد أبو درة) מנהיג כנופיה בימי מאורעות תרצ"ו - תרצ"ט.

יוסוף סעיד אבו דורה היה אחד ממנהיגי המרד הערבים בתקופת מאורעות 1936 - 1939 והנהיג את אחת הכנופיות הרצחניות שעסקו ברצח יהודים, ערבים ודרוזים. כנופייתו פעלה נגד היישוב היהודי בצפון ארץ ישראל, נגד מתנגדי המופתי חא'ג אמין אל חוסייני מקרב הערבים, נגד אנשי חמולת זועבי הערבית בצפון שהיו בקשרים טובים עם שכניהם היהודים, ונגד ישובי הדרוזים על הר הכרמל.

אבו דורה היה פלאח מהכפר סילת-אל-חרתיה שליד ג'נין. עד לשנת 1935 עבד אבו דורה בחברת הנפט העירקית (Iraq Petroleum Comany) [1] במפרץ חיפה. בימי המאורעות קיבל אבו דורה את הפיקוד על כנופיה מאנשי הכפרים בצפון, מאנשיו של עז א-דין אל-קסאם שפעלה בעיקר בגזרת ג'נין - חיפה. הפיקוד על הכנופיה נמסר לידי אחרי מותו של מפקדה הקודם שייח עטיה עוואד.

ב-23 ביוני 1936 נחטפו שלושה מתושבי גבעת עדה וביניהם ילד בן 12 בשם דוד אורבוך, על ידי 6 ערבים מזוינים. החקירה העלתה כי החטופים הובלו לכיוון נחל עירון. מפי השמועה נודע כי שני המבוגרים מבין החטופים נרצחו והנער נלקח על ידי אבו דורה להרים. רק ב-29 במרץ 1940 נתגלו שרידי גופותיהם של השלושה בבור בכפר באזור ג'נין.

ב-10 ביולי 1938 תקפה חוליה מאנשי כנופיתו של אבו דורה את גבעת עדה. אנשי הכנופיה חדרו אל תוך חצר היישוב, ורצחו שלושה מאנשי היישוב, גבר ושתי נשים. ההתקפה נהדפה בקושי רב. כעבור ימים אחדים שלחה ההגנה לגבעת עדה יחידת אנשי פו"ש שהשתכנה ביישוב ובלילות יצאה לסיורים ופגעה בערבים שהסתובבו בקרבת היישוב.

בליל 16-17 באוגוסט 1938 התקיפו כ-200 מאנשי כנופייתו של אבו דורה מחנה מעצר ליד עתלית, שבו כלאו הבריטים את אנשי הכנופיות הערביות שנלכדו והעבידו אותם בעבודת פרך. מטרת ההתקפה הייתה לשחרר את הכלואים. מטרה זו לא הושגה, אך אנשי הכנופיה הצליחו לחטוף את סגן מפקד המחנה, הקצין היהודי משה לזרוביץ', את אשתו ושלושת ילדיו בני שנתיים וחצי, 8 ו-12 ואת גיסו אחי האישה. לאחר שלושה ימים שיחרר אבו דורה את שלושת הילדים, במחווה של הומאניות כביכול, אך שלושת המבוגרים נרצחו על ידי אנשי הכנופיה. הפרשה עוררה הד רב ביישוב, בעיקר באכזריותה ובשל העובדה כי גפות הנרצחים לא נמצאו. במשך 25 שנים היה מקום קבורתם בלתי ידוע ונתגלה רק בשנת 1963 כתוצאה מחקירתו של שלמה בן אלקנה, חוקר תולדות היישוב ומומחה בגילוי נעדרים.

בעת עבודתו של אבו דורה בחברת הנפט העירקית יצר אבו דורה קשרים עם פועלים דרוזים. בהנהיגו את הכנופיה ניסה אבו דורה לגייס דרוזים לכנופיה. הדרוזים לא נענו וב-28 בנובמבר 1938 תקפה כנופיתו של אבו דורה את היישובים הדרוזים עספיא ודאלית אל-כרמל ורצחה שלושה מתושביהם. בנוסף לכך גנבו אנשי הכנופיה שני סוסים, השמידו רכוש, חיללו את מקומות הפולחן של הדרוזים ושרפו ספרי קודש. הכוחות הבריטים הדפו את התוקפים וגרמו להם אבידות.

ב-18 במאי 1938, הודיעו שלטונות המנדט הבריטי על כך שאבו דורה מבוקש על ידם בשל חלקו בפעולות הרצח והחטיפה שביצע בארץ בראש כנופייתו והקציבו פרס של 550 לירות פלסטיניות על ראשו. ב-24 ביולי 1939, בשעות הלילה, הבחין פטרול של משטרת המדבר העבר ירדנית בשלוש דמויות חשודות שנעו במדבר ליד העיר כרך, מזרחית לים המלח האנשים נעצרו ונתברר כי אחד מהם הוא יוסוף אבו דורה המבוקש על ידי הבריטים. ארבעה ימים לאחר מכן החליטה ממשלת האמירות שלא להסגירו לידי שלטונות המנדט, אך שמו אותו במעצר בית בכרך. שלושה חודשים קודם לכן ברח אבו דורה מהארץ ומצא מקלט בדמשק. עם תפיסתו בעבר הירדן נתברר כי הגיע לאמירות כדי לחצות ממנה את הגבול לארץ ישראל, וליטול מחדש פיקוד על כנופייתו. ברשותו נתגלו כרוזי הסתה ופקודות מבצע וכן נשא עמו תיק ובו מדים של גנרל עם כותפות ושנצים בצבע אדום. למרות הבטחתם של השלטונות שלא להסגירו לידי הבריטים, הוצא לבסוף צו הסגרה נגדו והוא הוסגר לידי הבריטים. מכל פשעיו ומעשי הרצח של אבו דורה, הוא הועמד לדין בבית המשפט לעניינים פליליים בירושלים על רציחתם של שני נכבדים ערבים, אחד מהם מוכתר הכפר רומאנה. אבו דורה נדון למוות והוצא להורג בשנת 1940.