יהודה אלקלעי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי יהודה בן שלמה חי אלקלעי (1798 - 1878) - רב ספרדי מאזור יוגוסלביה לשעבר, ממבשרי הציונות המדינית והדתית המעשית. חלק מחייו חי בארץ ישראל.
נולד בסרייבו, שבבוסניה, אז תחת שלטון האימפריה העות'מאנית, ועלה ארצה בגיל 11. בשנת 1825 הוסמך כרב בירושלים, כתלמידו של ר' אליעזר פאפו, ה"פלא יועץ", ונשלח לשמש רב בזמון (זמלין), בסרביה, בזמנו חלק מהאימפריה האוסטרית.
בהשפעת עלילת הדם בדמשק ב-1840 פרסם ספרו "מנחת יהודה", דברי דרשנות ששזורה בהם קריאה לעלייה ארצה. לרעיון זה ניסה לגייס מאוחר יותר, ללא הצלחה, את חברת כל ישראל חברים.
הוא לא הסתפק ברקימת חזון, אלא תיכנן תוכניות מעשיות לפרטיהן. דיבר על תחיית הלשון העברית, על פנייה לסולטן הטורקי ולמעצמות, על הקמת מסגרת מארגנת ליישוב הארץ ועל הקמת בנקים שירכזו הון פרטי לפיתוח הקרקעות. בכתביו הלין על חוסר המעשיות שבו לוקים המדברים על ציון:
- "ואפילו כשאנו דורשים בנחמות ויעודי הגאולה בשוב ה' את שיבת ציון - היינו כחולמים, וכל אחד מתאר הגאולה כאשר עולה בדמיונו, איש כפתרון חלומו...".
לאורך כל המאה ה-19, גם אם לא במספרים גדולים, הגשימו תלמידי רבי יהודה ביבאס וממשיך דרכו הרב אלקלעי את משנתם המדינית של רבותיהם ועלו ליפו מרחבי האימפריה העות'מאנית, צפון אפריקה והקהילות הספרדיות במרכז אירופה. ביפו פרנסו עצמם, הכינו את התשתית המוסדית (מקוה ישראל הוקמה על ידי קהילת יפו בשיתוף עם כל ישראל חברים) והכלכלית לקליטת יהודי מזרח אירופה שהגיעו לקראת סוף המאה, ולא נפלו לנטל על קהילות המוצא שלהם בפזורה, כאחיהם בני היישוב הישן.
במהלך שנות ה-50 של המאה ה-19, במסגרת נסיונותיו לגייס את המעצמות האירופאיות ונגידי היהודים לתמיכה בתוכניתו המדינית, ערך מסע בצרפת, אנגליה וגרמניה, ואף העלה את משנתו המדינית בספר "גורל לה'". בספר שיצא בשלוש מהדורות ואף תורגם לאנגלית, הרב אלקלעי פורס לראשונה תוכנית ציונית-מדינית ריאלית ומפורטת להקמת בית לעם יהודי בא"י, הכוללת את כל היסודות הפוליטיים והארגוניים שעלו 50 שנה מאוחר יותר בספרו של הרצל, מדינת היהודים. סביר להניח שעיניו של הרצל שזפו את דפי "גורל לה'" והוא הפנים את הרעיונות שהועלו בו, יען כי אביו של הרצל היה תלמידו וסייע בהדפסת ספריו של ר' אלקלעי בעירם זמלין וסבו שמעון אריה (לייב) הרצל היה התוקע בשופר בבית הכנסת של הרב אלקלעי.
בשנת 1874 עלה לארץ, התיישב תחילה ביפו ולאחר מכן בירושלים וניסה לעודד את רעיון שיבת ציון ולשם כך התפלמס עם רבני היישוב הישן.
מבחינת חזונו התאולוגי, התייחד בכך שהקדים את הגאולה הטבעית לגאולה הניסית. משיח בן יוסף, הוא הדגיש, יקדים את משיח בן דוד (ראו משיח).
מקורית הייתה פרשנותו לדברי חז"ל: "כלו כל הקיצים ואין הדבר תלוי אלא בתשובה". תשובה זו לא פירש במובנה הרגיל, אלא כשיבה לארץ ישראל.
על שמו קרויה אור יהודה.
הרומן כיסופים מאת יהודה בורלא עוסק בעלייתו של אלקלעי ארצה, בשנותיו בירושלים ובקשריו עם הוזיר חיים פרחי.
| תקופת חייו של יהודה אלקלעי על ציר הזמן |
|---|
 |
[עריכה] קישורים חיצוניים
- על התשובה - מכתביו של הרב אלקלעי
- הרב אלקלעי לפי אתר הסוכנות היהודית
ג'ני לבל, חולה אהבת ירושלים - ר' יהודה אלקלעי- הרקע הפוליטי והקהילתי לפועלו, פורסם בפעמים 40, תשמ"ט, עמ' 21-48. חוברת שהוקדשה לראשית הציונות באימפריה העות'מאנית ובסביביה. מתוך האתר של פרויקט מה-יא"ה (מפעל התיעוד - יהודי ארצות האסלאם), אוניברסיטת תל אביב.- מבשרי ציון:הרב צבי קלישר,והרב יהודה חי אלקלעי חוברת בהוצאת משרד החינוך .
- מאמר על יהודה אלקלעי מאת שמואל ליב ציטרון (1860 - 1930)
