טקס הדלקת המשואות
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק בטקס מרכזי ביום העצמאות. אם התכוונתם לטקס במסגרת יום הזיכרון לשואה ולגבורה, ראו טקס הדלקת שש המשואות.
טקס הדלקת המשואות הוא הטקס הרשמי שנועל את אירועי יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופותח את חגיגות יום העצמאות. הטקס נערך ברחבת קברו של חוזה המדינה בנימין זאב הרצל בהר הרצל בירושלים. הטקס נערך במעמד יו"ר הכנסת, המהווה את האישיות המרכזית בטקס. בנוסף לו נוכחים בטקס שרים, חברי כנסת, הרמטכ"ל, אנשי סגל דיפלומטי, משפחות שכולות, נכי צה"ל, ושאר אח"מים ומוזמנים.
במרכז הטקס עומדת הדלקת 12 משואות שמסמלות את 12 השבטים. בכל שנה נסוב הטקס סביב נושא מרכזי אחר, כפי שנבחר על ידי מטה ההסברה של משרד החינוך שמפיק את הטקס, ועל פיו נבחרים משיאי המשואות. הטקס, שמועבר בשידור ישיר בערוצי הטלוויזיה והרדיו המרכזיים, נועד לשוות ליום זה אווירת מכובדות וחגיגיות, ולצורך כך מקשטים את חלקת הקבר בתפאורה הכוללת את סמלי 12 השבטים, ומשתמשים בתאורה צבעונית, באורקול ואמצעים פירוטכניים.
תוכן עניינים |
[עריכה] מהלך הטקס
הערה: במהלך הטקס מוכנסים מדי פעם בפעם שינוים, כך שייתכן והתיאור להלן אינו מדויק, עם זאת יש לטקס תבנית קבועה.
את הטקס ניתן לחלק לשנים: החלק הטקסי-רשמי והחלק החגיגי.
[עריכה] החלק הטקסי
תחילת הטקס: הטקס נפתח בשעה 19:45. תחילה נכנס משמר הכנסת לרחבת הטקס כדי לקבל את פני פמליית הכבוד. אחריהם נכנסת פמלייתו של יו"ר הכנסת לקול תרועת חצוצרה. לאחר שהפמלייה מתיישבת במקומה, מגיע מפקד הטקס (תפקיד אותו ממלא מאז 1983 אלוף משנה דוד רוקני, אשר מגויס מידי שנה למילואים במיוחד לצורך כך) ומבקש את רשות יו"ר הכנסת להמשיך בטקס. כשניתן האישור תופס משמר הכנסת את מקומו.
תחילת הטקס בתרועת אבל והקראת יזכור בנוסח מיוחד לחללי מערכות ישראל (את היזכור קורא עמיקם גורביץ שנים רבות). לאחר מכן מורם דגל המדינה לראש התורן לקול תרועת שמחה, דבר המסמל את המעבר מיום הזיכרון ליום העצמאות. אחרי הנפת הדגל יושר לרוב שיר נוגה על ידי להקת זמר שמלווה את הטקס, ויוקראו פסוקי תנ"ך. יו"ר הכנסת נושא נאום.
מעמד השאת 12 המשואות: יו"ר הכנסת משיא את המשואה המרכזית, ואחריה מודלקות 12 המשואות. לפני הדלקת כל משואה, קוראים לסירוגין שני משיאי המשואה (כל משואה מודלקת על ידי שני אנשים), נאום קצר בנוסח קבוע שבו הם מציגים את עצמם: "אני פלוני, יליד (מקום הולדתו) בן אלמוני ואלמונית", את פועלו, ולכבוד מה הוא משיא את המשואה: "מתכבד להשיא משואה זו של יום העצמאות ה(מספר שנות קיום המדינה) של מדינת ישראל לכבוד...". הנאום מסתיים במילים "ולתפארת מדינת ישראל!". בזמן הדלקת המשואות שרה להקת הזמר את השיר "אנו נושאים לפידים" ושירים ומנגינות עליזות נוספות.
[עריכה] החלק החגיגי
תרגילי סדר: בתום הדלקת המשואות נערכים תרגילי סדר חמושים, על ידי חוליית דגלנים המורכבת מכוח משותף של חיילי צה"ל מהחילות השונים, שוטרים, ואנשי משמר הכנסת. אליהם מצטרפים ילדי להקות מחול לבושים בצבעי הלאום. מפקד הטקס מצעיד את חולית הדגלנים לרחבת הטקס, בליווי תזמורת צה"ל. במהלך תרגילי הסדר הדגלנים יוצרים מבנים מרשימים בתיאום ודיוק רב, המסמלים דברים שונים וקשורים ברובם לנושא הטקס המרכזי. בין היתר הם יוצרים מגן דוד, אותיות או ספרות המסמלות את מספר שנות קיום המדינה ואת מנורת שבעת הקנים. בסיום תרגילי הסדר יש שיר ומופע של ילדי להקת המחול ולעתים גם מופעים חגיגיים נוספים.
מעמד העברת דגלים: בתום תרגילי הסדר נערך טקס שבו מועברים דגל המדינה הראשי ונס צה"ל למשמרת לאחת מיחידות צה"ל, על ידי היחידה ששמרה עליהם בשנה הקודמת. חולית הדגלנים נכנסות בליווי קיצבי של מתופפי תזמורת צה"ל, ומסתדרות כאשר דגלני היחידה שמקבלת והיחידה שמוסרת את הדגלים נערכות זו מול זו. הדגלנים הראשיים מתייצבים זה מול זה, הדגלים נפרסים ומועברים תוך תקיעת תרועה.
סיום הטקס: בסיום מעמד העברת הדגל, חוליות הדגלנים מסתדרות, והכל שרים את התקווה. לאחר שירת ההמנון, עוברות חוליות הדגלנים לפקודת מפקד הטקס ולנגינת מרש צה"ל, אחת אחת אל מול פמליית הכבוד, מצדיעות לעברה, ומפנות את הרחבה. את מצעד ההצדעה נועל נגד היחידה. אחרון יוצא מפקד הטקס, מצדיע גם הוא ליו"ר הכנסת, וחותם את הטקס במילים "אדוני/גברתי, תם הטקס!".
בתום הטקס, שר לרוב זמר מפורסם שיר סיום. נערכים מופע זיקוקין די-נור, ומופע ריקודי עם של להקות מחול.
[עריכה] אירועים מעוררי מחלוקת
טקס זה בא לשדר אחדות והרמוניה, אך לעתים המציאות מורכבת יותר. בטקס של שנת 2003 נמנתה עם משיאי המשואות נעמי נלבנדיאן, בת לעדה הארמנית בישראל, בזכות פעילותה כאחות במחלקת שיקום בבית החולים "הדסה". נלבנדיאן רצתה להזכיר את שואת הארמנים בטקס, אולם הופעל עליה לחץ להצניע זאת, כדי שלא לפגוע ביחסי ישראל-טורקיה.
בשנת 2004, הוחלט שהטקס יערך בסימן השגי הספורט השראלי. הוועדה לבחירת משיאי המשואות, בחרה משיאי 11 משואות, ואת זהות משיא המשואה הנוספת הוחלט להשאיר לבחירת הציבור באמצעות מיסרונים (SMS). שיטת בחירה זו עוררה ביקורת על הוועדה. הציבור בחר באלי אוחנה להדליק את המשואה. משהסתבר שמיקי ברקוביץ' אינו בין משיאי המשואות, שוב התעוררה ביקורת ציבורית. לבסוף הוחלט לצרף את ברקוביץ' לרשימת משיאי המשואות.
בשנת 2005 נערך הטקס בעיצומו של המאבק סביב תוכנית ההתנתקות. יו"ר הכנסת ראובן ריבלין, שהיה ממתנגדי התוכנית נשא במחאה נאום בעל אופי פוליטי. דבר זה הקים עליו ביקורת על כך שהוא מנצל את הבימה שניתנה לו מתוקף תפקידו בטקס ממלכתי, לצרכים פוליטים. גם שנה קודם לכן עורר ריבלין תרעומת בחלקים מציבור, כאשר הקדיש המשואה "לכבוד החלוצים ההולכים לפני המחנה מחניתה ועד כפר דרום ומנגבה עד קריית ארבע".
[עריכה] ראה גם
מדליקי המשואות 2008
