חקירה משטרתית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חקירה משטרתית היא תהליך של בירור וקביעת עובדות, גביית עדויות ואיסוף ראיות, המבוצע על ידי שוטרים ונועד להשיג יעד מיעדי המשטרה.
[עריכה] תחומי החקירה ומטרתם
בהתאם ליעדיה הקבועים בחוק, המשטרה מנהלת חקירות בתחומים הבאים:
- חקירת עבירות פליליות לשם מניעת פשיעה והעמדה לדין של העבריינים, גילוי עבירות, איתור עבריינים ומעצרם ואיסוף ראיות לשם העמדתם לדין והרשעתם.
- חקירת תאונות דרכים לשם קביעת סיבותיהן, ואם נגרמו בגלל מעשי עבירה - איסוף ראיות נגד העבריינים.
- חקירת תאונות עבודה (בשיתוף פעולה עם גורמים מקצועיים) לשם קביעת סיבתן, ואם נמצא שבוצעה עבירה - איסוף ראיות והבאת העברין לדין.
- חקירת דליקות (בשיתוף פעולה עם מכבי האש) לשם קביעת סיבתן, ואם נמצא שבוצעה עבירה - איסוף ראיות והבאת העברין לדין.
- איתור נעדרים למען שמירה על חייהם ושלומם.
- איתור בעליהם של פרטי רכוש אבודים או גנובים והשבתם.
בנוסף לתחומים אלה המשטרה מסייעת בחקירות שמנהלים גופים אחרים, כמו רשות המכס, שירות הבטחון הכללי, מחלקת החקירות של מס הכנסה והמשטרה הצבאית.
פתיחתה של חקירה משטרתית יכולה לנבוע מהגשת תלונה במשטרה, אך התלונה אינה הכרחית והמשטרה רשאית לפתוח בחקירה ביוזמתה, כאשר יש חשד שבוצע או שעומד להתבצע מעשה פלילי. במקרים מסוימים של תלונות על עבירות קלות יחסית, המחוקק הישראלי נתן שיקול דעת למשטרה, כדי שתחליט אם לפתוח בחקירה או לסרב לכך.
[עריכה] ניהול חקירה משטרתית
חקירה משטרתית מתנהלת במגבלות שנקבעו בחוקי המדינה ובתקנות המשטרה, וחריגה מהמגבלות האלה עלולה לביא להענשת השוטרים החורגים ולכישלון החקירה.
כדי להצליח בחקירותיה, המשטרה מכשירה את השוטרים העוסקים בחקירות הכשרה מיוחדת שכוללת ידיעות נרחבות בתחומים שונים, כמו דיני ראיות, הפעלת מכשור מדעי לאיתור ואיסוף ראיות, גישות פסיכולוגיות ועוד. לצורכי החקירה השוטרים משתמשים בעזרים דוגמת הפוליגרף, מערכות לאיסוף טביעת אצבעות, אלבום העבריינים, קלסתרון, בדיקות ביולוגיות (למשל בדיקות דם ובדיקות DNA) ופיזיקליות (למשל בדיקות בליסטיות), השוואות גרפולוגיות ועוד.
החוקרים מקבלים הכשרה מתאימה לגביית עדויות, ובמשך הזמן גדלה מיומנות התשאול שלהם. משטרות גדולות מאפשרות התמחות של החוקרים בתחומים ייחודיים, כמו עבירות צווארון לבן, פשיעה בינלאומית, סחר בסמים, עבירות רכוש, עבירות מין, זייפנות ופשע מאורגן, פריקינג ועבירות מחשב. במשטרות קטנות החוקרים עוסקים בקשת רחבה יותר של תחומים ויש להם פחות הזדמנויות להתמחות.
לעתים משתתפים מספר שוטרים בחקירה אחת, אך תמיד יהיה ממונה אחד על תיק החקירה, אחראי לריכוז ולניהול. כשהנסיבות דורשות זאת פונה המשטרה למומחים חיצוניים, כדי שיסייעו בחקירות השונות באמצעות הידע שלהם. חקירה משטרתית פלילית חותרת, בנוסף לפענוח הפרשה, גם לאיסוף ראיות קבילות על פי דיני הראיות, כדי שניתן יהיה להרשיע את מבצעי העבירה.
במקרים בהם הפשיעה נוגעת ליותר ממדינה אחת או שפושע עובר למדינה אחרת ייתכן שיתוף פעולה בין המשטרות השונות ואף מעורבות של האינטרפול.
[עריכה] סיום חקירה משטרתית
חקירה משטרתית מסתיימת בדרך כלל מהסיבות הבאות:
- נאספו הראיות הדרושות להעמדת החשודים לדין והתיק הועבר לבדיקת מנגנוני התביעה.
- חוסר הוכחות - החוקרים הגיעו למסקנה שמיצו את החקירה ולא הצליחו לגבש חומר ראיות מספק לשם הגשת תביעה.
- על"ן - החוקרים לא הצליחו לגלות את העבריין.
- חוסר אשמה - החקירה לא העלתה אשמה פלילית.
- התיישנות - על מעשי העבירה שבוצעו חלה התיישנות.
- אי תביעה - מדובר בעבירה קלה יחסית שבה יש סמכות לגורמים המשטרתיים להחליט על הפסקת הטיפול במקרה.
- סגירת תיק מחוסר ענין לציבור - החלטה המתקבלת על ידי היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוסמך על ידו.
- מות החשוד - במקרים בהם החקירה מצביעה בוודאות על חשוד מסוים והוא נפטר, מפסיקים את החקירה, כדי לחסוך במשאבי כוח אדם.
חקירות שנועדו לאתר נעדרים או רכוש או בעליהם של רכוש, נפסקות עם איתורם או כאשר החוקרים מחליטים שמיצו את המידע שעמד לרשותם.
חקירה משטרתית שנסגרה עשויה להיפתח מחדש בגלל השתנות נסיבות (הופעת עד חדש או גילוי ראייה) או שינוי מדיניות.
