חצר המטרה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חצר המטרה הייתה בית כלא בירושלים בתקופת בית המקדש הראשון. האתר מוזכר בספר ירמיהו, ומסופר שהנביא ירמיהו נכלא בה בצו המלך צדקיהו.

תוכן עניינים 1 מקור השם 2 תיאור החצר בספר ירמיה 3 מיקום חצר המטרה 4 המערה כקבר ירמיהו 5 המערה בספרות הערבית 6 המערה בימי הביניים 7 המערה כיום

[עריכה] מקור השם

"חצר המטרה" - היא "חצר השמירה" מהשורש נ.ט.ר. = ש.מ.ר. התרגום הארמי של ספר ירמיהו מתרגם "בית אסיריא" - בית כלא.

[עריכה] תיאור החצר בספר ירמיה

בעת שהעיר ירושלים הייתה תחת מצור של הצבא הבבלי, ניבא ירמיהו על חורבן העיר, ובצו המלך צדקיהו נשלח לכלא זה.

	ירמיהו הנביא היה כלוא בחצר המטרה אשר בית מלך יהודה
-- ירמיהו ל"ב 2

ובהמשך מסופר:

	ויקחו את ירמיהו, וישלכו אתו אל הבור מלכיהו בן המלך אשר בחצר המטרה וישלחו את ירמיהו בחבלים. ובבור אין מים כי אם טיט, ויטבע ירמיהו בטיט. וישמע עבד מלך הכושי איש סריר והוא בבית המלך כי נתנו את ירמיהו אל הבור, והמלך ישוב בשער בנימן. ויצא עבד המלך מבית המלך, וידבר אל המלך לאמר: אדני המלך, הרעו האנשים האלה את כל אשר עשו לירמיהו הנביא אשר השליכו אל הבור, וימת תחתיו מפני הרעב כי אין הלחם עוד בעיר. ויצווה המלך את עבד מלך כושי לאמר: קח בידך מזה שלושים אנשים והעלית את ירמיהו הנביא מן הבור בטרם ימות. ויקח עבד מלך את האנשים בידו ויבוא בית המלך אל תחת האוצר ויקח משם בלויי הסחרבות (קרי: סחבות) ובלוי מלחים וישלחם אל ירמיהו אל הבור בחבלים. ויאמר עבד מלך הכושי אל ירמיהו, שים נא בלואי הסחבות והמלחים תחת אצלות ידיך מתחת לחבלים, ויעש ירמיהו כן. וימשכו את ירמיהו בחבלים, ויעלו אתו מן הבור, וישב ירמיהו בחצר המטרה.
-- ירמיהו ל"ח 6 - 13

[עריכה] מיקום חצר המטרה

מיקומה המדויק של חצר המטרה אינו ידוע. בספר ירמיה מסופר שהייתה "בתחום בית מלך יהודה", ועל כן חוקרים משערים שמקומה הייתה באזור ירושלים בתקופת הבית הראשון - עיר דוד, העופל או העיר העליונה. בספר נחמיה מסופר כי בקרבת מקום היה שער בחומה:

	ועמדו, בשער המטרה
-- נחמיה י"ב 39

החל מסוף ימי הביניים זיהו עולי רגל יהודים ויהודי העיר העתיקה את חצר המטרה במערה הנמצאת מחוץ לחומת העיר העתיקה, סמוך למערת צדקיהו, בין שער שכם ושער הפרחים.

[עריכה] המערה כקבר ירמיהו

האר"י הצביע על מערה זו כקבר ירמיהו. וכן המערה והקבר בה תוארו על ידי עולי רגל יהודיים שהגיעו לעיר, כגון הקראי שמואל בן דוד שביקר בעיר בשנת 1641. וזאת על אף מסורות אחרות הממקמות את הקבר במצרים. רבי משה ירושלמי ביקר במקום בשנת 1769, ובתאורו את המערה אינו מזכיר קבר במקום.

[עריכה] המערה בספרות הערבית

איזכורה הראשון של המערה בספרות הערבית הוא בכתביו של הגאוגרף המוסלמי אלמקדסי, המתאר אותה במאה העשירית בשם "ג'ב ארמיה" - "כלא ירמיהו", וכמנה את השער הסמוך (שער הפרחים) "באב ארמיה" - שער ירמיהו. החוקר האירופי זצן, המבקר בעיר בשנת 1806 מציין כי תושבי העיר המוסלמים קוראים למערה "ח'בא ארמיה א נבי" - מחבוא ירמיה הנביא.

[עריכה] המערה בימי הביניים

בימי הביניים התגוררו במערה נזירים מוסלמים בני כת אלאדהמיה, והם כונו "החיים מתחת למתים" בשל בית הקברות המצוי מעל המערה.

[עריכה] המערה כיום

המערה נמצאת מצפון לעיר-העתיקה בקירבת שער שכם. בכניסה אליה ממוקם מסגד.