העופל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עופל, כינוי מקראי לחלק מסוים של עיר. במקרא, עופל מוזכר בהקשר לשתי ערים- שומרון[1] וירושלים[2]. מקור המילה מן השורש העברי-ערבי[3] ע.פ.ל, שפירושו התרומם או התנשא. ייתכן וגובהו של העופל מסביר את ההקשר מהכתובים המורה כי העופל היה אזור מבוצר ומוגן ששימש כמצודה פנימית עבור המלך ומנהלי הממלכה. גם במצבת מישע[4] מוזכרת 'חומת העפל' בין מפעלי הבנייה של מישע מלך מואב.
תוכן עניינים |
[עריכה] העופל בשומרון
על פי הכתובים, נראה כי אלישע הנביא ונערו התגוררו בעופל שבעיר. בחפירות ארכאולוגיות בתחילת המאה ה-20 בתל שומרון נמצאו שרידי מצודה בראש הגבעה שיש שרצו לזהות עם העופל.
[עריכה] העופל בירושלים
בירושלים, העופל מתייחס לגבעה ארוכה וצרה, מעבר לקצה הדרומי של הר הבית. האזור כולו נמוך מהר הבית ויש להעפיל משם אליו. העופל תחום ממערב על ידי עמק הטירופיאון (הגיא), מדרום על ידי גיא בן הינום, ועל ידי נחל קדרון במזרח.
גבעת עיר דוד, המהווה את הגרעין הקדום של ירושלים, שוכנת בדרום העופל. הדעה המקובלת במחקר היא שהעיר התרחבה לכלול את העופל בימי שלמה המלך, שבנה את בית המקדש על הר הבית[5]. בימי שיבת ציון, נתינים התיישבו באזור העופל[6], כדי להיות קרובים לבית המקדש, בו הם שירתו.
קרן העופל הוא הכינוי לפינה הדרום מזרחית של חומת הר הבית. על פי מסורת הנצרות האורתודוקסית, זהו מקום הסקילה של סטפנוס הקדוש. קרן העופל מוזכרת בתוספתא[7] בנוגע לשאלה מתי צריך להפסיק להתפלל עבור ירידת גשמים: "צאו וראו, אם עומד אדם בקרן אפל ומשקשק את רגלו בנחל קדרון, אנו מתפללים שלא ירדו גשמים".
כיום, הוקם בעופל גן ארכאולוגי ומרכז מבקרים ע"ש דוידסון, המציג שרידים ושחזורים של ירושלים בתקופות שונות בעיקר מסוף ימי בית שני.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- תמונות של העופל
- היסטוריה של חפירות העופל, archpark.org
- דובי זכאי, גן העופל,ynet
[עריכה] לקריאה נוספת
- הערך 'עפל, העפל' באנציקלופדיה מקראית
