טירופיאון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טִירוֹפּוֹיאוֹן או טִירוֹפּוֹיוֹן (ביוונית: Τυροποιόν, בתעתיק ללטינית Tyropoeon) הוא עמק החוצה את אגן העיר העתיקה בירושלים מצפון לדרום. הוא קרוי גם "הגיא" ו"הגיא המרכזי" (בדרך כלל במקורות הקשורים לתקופת בית ראשון) או "עמק עושי הגבינות" (ר' להלן).
תוכן עניינים |
[עריכה] טופוגרפיה
תחילתו של הגיא ברמה הגבוהה שמצפון לשער שכם של ימינו (באזור מאה שערים). הוא נכנס לעיר העתיקה דרך שער שכם, ממשיך דרומה לאורך תואי רחוב הגיא (אל-ואד, الواد). הגיא מתעמק ומתרחב למרגלות הר הבית, באזור הכותל ויוצא מן העיר דרך שער האשפות. משם הוא ממשיך ומקיף את עיר דוד ממערב (שכונת עין אל-ח'ילווה) עד שהוא "נשפך" לנחל קדרון סמוך להתמזגותו עם גיא בן הינום, בנקודה הדרומית ביותר של עיר דוד (סמוך לבריכת השילוח).
[עריכה] חשיבות הגיא בהיסטוריה של ירושלים
הגיא, שכיום מטושטש מרוב בניה והצטברות סחף, היה גורם משמעותי בשטח בימים עברו.
ירושלים הקדומה התאפיינה במבנה של שלוש גבעות:
- הר המוריה (הר הבית) מצפון
- שלוחת עיר דוד מדרום (העיר התחתונה)
- ה"גבעה המערבית" (הר ציון) ממערב, המופרד מהשתיים הקודמות על ידי הגיא.
הגיא העמוק היווה מכשול טבעי ולפיכך, במשך מאות שנים היה גבולה המערבי של העיר (מימי דוד ועד ימי חזקיהו, שהרחיב את תחום העיר אל מעבר לגיא, אל הגבעה המערבית). גם לאחר שיבת ציון היווה הגיא את גבולה המערבי במשך שנים רבות.
| "העיר נוסדה על שתי גבעות צופות ועמק מפריד בניהן בתווך ... משתי הגבעות האלה האחת, אשר נמצאת עליה העיר העליונה , היא גבוהה הרבה מאחותה וגם ישרה ממנה בארכה... הגבעה השניה היא הנקראת בשם "חקרא" ... ממול הגבעה הזאת נמצאת גבעה שלישית ... והגיא הנקרא בשם עמק עושי הגבינה, אשר אמרנו עליו כי הוא המפריד בין העיר העליונה והעיר התחתונה, משתרע עד השילוח ... ומפני מורדות-הגבעות התלולים מכל הרוחות אין לעלות על העיר משום עבר." | ||
| -- מלחמות היהודים, ה, ד, א | ||
[עריכה] פירוש השם
כאמור, יוספוס פלאביוס קורא לגיא המרכזי בכתביו "גיא הטירופיאון", התרגום המקובל לשם זה הוא "עמק עושי הגבינה". מומחים נחלקו בקשר לשם, יש הרואים בו שיבוש יווני למילה עברית שאינה ניתנת לזיהוי ויש הטוענים כי באזור שער האשפות של היום התקיים שוק של יצרני גבינה.
אחרים קושרים את זיהוי "עמק החרוץ" (יואל פרק ד', י"ד: הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים, בְּעֵמֶק הֶחָרוּץ: כִּי קָרוֹב יוֹם יְהוָה, בְּעֵמֶק הֶחָרוּץ.) עם הגיא. מכאן משתרשרת שרשרת השיבושים בתרגום ליוונית כאשר חרוץ מתורגם כחריץ גבינה (כמו בשמואל א י"ז י"ח) ומכאן הקשר לגבינה.
הארכאולוג פרופ' דן בהט, טוען כי מדובר בשיבוש שמקורו אצל יוספוס, וזאת על פי השוואת השם ל"בריכת המגדלים" ששכנה בירושלים בימי בית שני: בהט מצא כי יוספוס תרגם את השם "המגדלים" ליוונית כך "המיגדלון", וזאת מפני שסיומת "Xון" ביוונית היא צורת ריבוי. השם התגלגל ל"אמיגדלון", שפירושו "שקד", וכך תורגם לשפות אחרות. באותו אופן, לטענת בהט, נולד השם 'טירופיאון' - זוהי צורת ריבוי יוונית למילה "טֶירוֹפִּים", שמקורה בתרגום מיותר נוסף של יוספוס מהמילה "צורפים" (העיר צור ביוונית נקראת טֶירוׁ, ובאנגלית: Tyre). אם כן, לשיטת בהט, העמק נקרא בפשטות "עמק הצורפים", והדבר סביר יותר מאשר "עמק עושי הגבינה", שכן בעמק זה בימי בית שני נקבצו בעלי מלאכה (כמו בורסקאים, צורפים, נפחים וכדומה), ולא עושי גבינה, שכן בעמק שבתוך העיר לא היה צאן כלל.
[עריכה] גיא הטירופיאון בימי בית שני
הורדוס הכליל את העיר העליונה (חלקו הצפוני של הר ציון, המתוחם מצפון על ידי נחל צולב והכלול כיום בתוך חומות העיר העתיקה) בתחומי ירושלים. כמו כן בנה הורדוס קיר תמך גדול בצלעו המזרחית של הגיא על-מנת להרחיב את שטחו של הר-הבית (הוא הכותל המערבי). לפיכך, נוצר צורך לחבר בין העיר העליונה ובין הר הבית בדרך נוחה עבור עולי הרגל, הכהנים (שגרו בעיר העליונה) והובלת אספקה ומים. לפיכך הקים הורדוס מערכת משולבת של מעבר להולכי-רגל ואמת מים שעברו על-פני גשר גדול מעל הגיא - הוא קשת וילסון.
בצפון הגיא נוקז אל בריכת הסטרותיון על ידי אמה ששרידיה התגלו ליד שער שכם.
[עריכה] הגיא בתקופות השונות
- בתקופת הקיסר אדריאנוס הסדירו את סתימת הטירופיאון בחלקו הצפוני, הרדוד יותר. על גבי הערוץ הסתום נסלל רחוב הגיא (הקארדו המזרחי) שעובר באותו תוואי מאז ועד היום, כשדרה מרכזית מפוארת. שרידי ריצוף האבן של רחוב זה משולבים עד היום בצומת הויה דולורוזה עם רחוב הגיא.
- בתקופה הביזנטית המשיכו את סלילת רחוב הגיא לכיוון דרום-מזרח.
- בתקופה הערבית שופצה קשת וילסון ועליה נסלל רחוב השלשלת. בתקופה זו החל הגיא בחלקו הסמוך לכותל להתמלא מבנים שונים.
- בתקופה הצלבנית המשיכה מגמת הבניה של מבנים בסמוך לכותל ומילוי הגיא בשפכי-אדמה על-מנת להקל את התנועה בעיר ממערב למזרח.
- עד התקופה הממלוכית התמלא הגיא בחלקו המרכזי, לאורך חומת הר הבית (הכותל המערבי), במבנים שונים ומשונים בגיבוב מתקופות שונות. הממלוכים הקימו על-גבי מבנים אלה שורות של קמרונות המחברים בין רחוב הגיא לשערי הר-הבית (במרכזם שוק הכתנים (סוק אל-קטאנין, سوق القطانين )). בכך הועלם למעשה גיא הטירופיאון כליל בשטח העיר העתיקה.
היורד כיום מהרובע היהודי (הוא "העיר העליונה") אל רחבת הכותל ושער האשפות, יורד למעשה אל הגיא. יש לזכור שהוא היה אף עמוק יותר (כדי 15 מטר) בימים עברו. מדרום לשער האשפות אין תואי הגיא ניכר בשל בתיה הצפופים של השכונה הקרויה עין אל-ח'ילווה. הכביש בין שכונה זו ובין עיר דוד (רחוב מעלות עיר דוד) נותן מושג על תואי הנחל. בצדה הדרום-מזרחי של עיר דוד ניתן לצפות אל מקטעו האחרון של הגיא, שלפני השפכו לנחל קדרון הוא מצוקי ועמוק.
[עריכה] לקריאה נוספת
- דן בהט, אטלס כרטא לתולדות ירושלים
