חוק דתיים שלובים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חוק דתיים שלובים (מוכר גם בשם חוק הדתיים השלובים) הוא ביטוי המשמש בעיקר בפי חלק מהמגזר הדתי-לאומי בישראל לתיאור האמונה הפופולרית לפיה בין כל שני אנשים דתיים זרים, קיים מכר אחד משותף לפחות. לאמונה זו אין ביסוס מחקרי, והיא מייצגת תחושה קהילתית בקרב חלק מסוים מציבור זה, בדומה לתחושות דומות בקהילות אחרות. חוק דתיים שלובים הוא מעין גרסה מקומית של רעיון "שש דרגות ההפרדה", לפיו בין כל שני אנשים בעולם מקשרת שרשרת של לא יותר מחמישה מכרים. השם "חוק דתיים שלובים" מבוסס על חוק הכלים השלובים.
הרצון למצוא מכרים משותפים מופיע במפגש בין זרים מאותה חברה בתרבויות רבות, והוא מתבטא בשאלות שבאות למצוא מכרים משותפים. בקרב המגזר הדתי-לאומי בישראל ישנן שאלות אופייניות לו המייצגות את דפוסי ההתנהגות הרווחים בחברה זו. ביניהם ניתן למנות שאלות כגון:
- "מאיזה שבט אתה?"
- מטרת שאלה זו לקבוע את שכבת גילו של הזר. השאלה מבוססת על מדיניות "השבט החדש" בתנועות נוער דתיות-לאומיות, הנפוצה שבהם בני עקיבא. על פי מדיניות זו נוהגות תנועות רבות להעניק שם חדש לכל שכבת גיל חדשה של כיתה ט'.
- "באיזה סניף היית?"
- מטרתה של שאלה זו לגלות את אזור מגוריו של הזר ואת קבוצת החברים איתם נהג לבלות. שאלה זו מתקשרת לרוב לסניפי בני עקיבא.
- "היכן למדת?"
- מטרת השאלה לברר את קבוצת האנשים איתם למד הזר.
- "איפה שירתת בצה"ל/בהסדר/בשירות לאומי?"
- מטרת השאלה לגלות את המסגרת שבו תרם הזר וכך לקבוע קבוצת מכרים זו.
[עריכה] טריוויה
- הסרט הקצר "חוק הדתיים השלובים" בבימוי אילן אשכולי ממעלה זכה בפרס ראשון לסרט הקצר בפסטיבל חיפה, 2003.
- בקרב יהדות ארצות הברית קיים ביטוי דומה לקשר בין יהודים - Jewish Geography.
