חוטמית זיפנית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
|
|---|---|
 |
|
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | חלמיתאים |
| משפחה: | חלמיתיים |
| סוג: | חוטמית |
| מין: | חוטמית זיפנית |
| שם מדעי | |
 Alcea setosa |
|
חוטמית זיפנית, בערבית – ח'טימה, היא צמח עשבוני רב שנתי מהסוג חוטמית ממשפחת החלמיתיים עם פרחים בצבע ורוד, הצומח לגובה של 1.0 עד 2.0 מטר. השם נובע מהבליטה באמצע הפרי המזכירה חוטם ומקורו בשם בערבית. בעברית מכונה גם "ורד הקציר" או "ורד הקוצרים".
החוטמית הזיפנית נפוצה בחבל הים תיכוני, בגליל, בכרמל, ביהודה ובשומרון במקומות שכמות הגשם בהם מגיעה ל-400 מילימטר לפחות. החלק מעל הקרקע של צמח החוטמית מת ומתייבש בקיץ. בחורף מתפתחת שושנת עלים ומתוכה עולה עמוד פריחה זקוף. הפרחים הוורודים רבים וגדולים מאוד, בגליל ובכרמל הפרחים כהים יותר ובגלבוע ובשומרון הם בהירים יותר. הצמח כולו שעיר וזיפני. הפריחה מתרחשת מחודש אפריל עד חודש יוני.
הגבעול ארוך ואינו מסתעף, מכוסה שערות קשות וזיפניות ומכאן התואר זיפנית. הפרחים יוצאים מבין העלים ונישאים על עוקץ קצר. הגביע בן 5 אונות, 5 עלי הכותרת הורודים דמויי משולש הפוך מפורצים בראשם ואורכם כחמישה סנטימטר בבסיס. הפרח פתוח ובמרכז צלקת, עמוד עלי מוקף בצינור האבקנים. לצמח עלי שחלה רבים.
ברפואה העממית יש המשתמשים בנוזל של צמח החוטמית לריפוי פצעים, כוויות, שיעול ודלקות. את הניצנים של הפרחים אפשר לאכל כשהם מבושלים או לאכל כשהם חיים. ניצני הפרחים של החוטמית נחשבים תרופה למחלות בדרכי הנשימה.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- חוטמית זיפנית משרד החינוך מחוז הדרום
- חוטמית זיפנית באתר הרפואה העממית והפולקלור של נסים קריספיל
- צמח השדה - מגדיר צמחים אונליין
- חוטמית זיפנית - אגדות ומידע מפורט מתוך האתר טיולים בארץ מגדיר צמחים
[עריכה] לקריאה נוספת
- אלון עזריה, 300 פרחי בר בצבעי הקשת, הוצאת החברה להגנת הטבע, 1987, עמ' 129.
- אלון עזריה, החי והצומח של ארץ ישראל, משרד הביטחון ההוצאה לאור והחברה להגנת טבע, 1982. ISBN 965-05-0077-4' כרך 10 עמוד 223.
