חבילה עוברת
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חבילה עוברת הוא משחק חברה, אשר גרסאותיו מתפתחות עם גילם של המשתתפים. בכל גרסאותיו מעבירים מיד ליד חבילה גדולה, עטופה כבצל שכבות על גבי שכבות של נייר זול (נייר עיתון בדרך כלל). המנצח הוא זה שקילף את השכבה האחרונה של הנייר, ומצא בפנים מתנה.
תוכן עניינים |
[עריכה] חבילה עוברת לפי מוזיקה
בגילאי טרום-קריאה פועל המשחק לפי עקרון זמן - בדומה לכיסאות מוזיקליים, החבילה עוברת כל עוד המוזיקה מנגנת. מנחה שולט על תזמון המוזיקה. כאשר המוזיקה עוצרת, ניתן לקלף עטיפה אחת מן החבילה. בגרסאות אחרות, ניתן לקלף מן החבילה כמה שהזמן מתיר. משחק זה עשוי היה להיות משחק מזל טהור, לולא ראה המנחה את הילדים. בדרך כלל המנחה דווקא מביט על הילדים, מתוך מטרה לוודא שפעולת הקילוף מתחלקת באופן אחיד ככל שניתן בין הילדים. לכן בדרך כלל חלוקת הפרס מוטה.
[עריכה] תני לבן, תן לבת
משחק זה חוזר בשינוי אדרת בגילאי העשרה המוקדמים, יחד עם אחת שתיים שלוש 'תעוררו, חמש דקות בגן עדן והבנים על הבנות. בגרסה זו מוצמד פתק לכל עטיפה, ועליו הוראות. לשון ההוראות היא לסירוגין "תני לבן הכי..."/"תן לבת הכי...". ביצוע ההוראות עלול להעיד גם על מאוויי לב, למשל "תני לבן שאת אוהבת". הוראות ההעברה עשויות להיות מלוות בהוראות לביצוע, כדוגמת שלב החובה במשחק אמת או חובה.
[עריכה] גרסה בוגרת
המשחק עשוי ללבוש גרסה בוגרת במסיבות מבוגרים. גרסה זו דומה לגרסה "תני לבן, תן לבת", אלא שמגוון ההוראות משתנה.
[עריכה] שמות נוספים
המשחק קרוי גם "ראש כרוב", וגם חבילה הגיעה. אין קשר לחוקי משחק הקופסה באותו שם, מאת אפרים קישון.
