זיגים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הזיגים (יוונית Ζυγοί; רוסית Зихи) היו עם צ'רקסי עתיק אשר התגורר בעת העתיקה לאורך חופו הצפון-מזרחי של הים השחור. ארצם של הזיגים נקראה זיקס והשתרעה במורדות הצפוניים של הקווקז, מזרחית להר אלברוס. סטראבון תיארם בחיבורו גאוגרפיקה, כשבטים אשר חיו מצפון לקולכיס:
|
"πρὸς δὲ τῃ̂ θαλάττῃ του̂ Βοσπόρου τὰ κατὰ τὴν ̓Ασίαν ἐστὶ καὶ ἡ Σινδική: μετὰ δὲ ταύτην ̓Αχαιοὶ καὶ Ζυγοὶ καὶ ̔Ηνίοχοι Κερκέται τε καὶ Μακροπώγωνες. ὑπέρκειται δὲ τούτων καὶ τὰ τω̂ν Φθειροφάγων στενά: μετὰ δὲ τοὺς ̔Ηνιόχους ἡ Κολχὶς ὑπὸ τοι̂ς Καυκασίοις ὄρεσι κειμένη καὶ τοι̂ς Μοσχικοι̂ς."[1]
|
||
| "ועל הים שוכן צידו האסיאתי של הבוספורוס, או ארץ הסינדים. אחרי זו האחרונה, באים אל האכאים והזיגים וההניוכים, וכן אל הקרקטה ואל המקרופוגונים. ומעל אלה שוכנים המעברים הצרים של הפתאירופגים. ואחרי ההניוכים ארץ קולחיס, השוכנת לרגלי הרי הקווקז או ההרים המוסחים". | ||
וויליאם סמית (William Smith) בן המאה ה-19 ציין כי הזיגים היו בחלקם רועים נוודים ובחלקם פורעי חוק ושודדי ים, ואלה האחרונים שטו בספינות אשר התאימו למטרה זו[2].
[עריכה] הערות שוליים
- ^ סטראבון, גאוגרפיקה, 11.2.1
- ^ William Smith, LLD. Dictionary of Greek and Roman Geography. London. Walton and Maberly, Upper Gower Street and Ivy Lane, Paternoster Row; John Murray, Albemarle Street. 1854.
