ולטשמרץ
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
וֶלְטְשְמֶרְץ (מגרמנית Weltschmerz, מילולית "כאב־עולם") הוא מונח פילוסופי או פסיכולוגי שנטבע לראשונה על ידי הסופר הגרמני ז'אן פול (1763-1825), ומייצג את תחושתו המלנכולית של מי שמבין בצער כי הממשות הפיזית לא תוכל לעמוד לעולם בדרישותיה של הרוח, או את מגבלותיו שלו עצמו. השקפת העולם הפסימית הנגזרת מהבנה זו הייתה מקובלת אצל הרומנטיקאים כדוגמת לורד ביירון, אלפרד דה מיסה, היינריך היינה, יוזף פון אייכנדורף, קלמנס ברנטאנו ואחרים.
במובן הרחב יותר מציין כיום המושג גם את תחושתו של מי שנחרד מחוסר הצדק בעולם (תאודיציאה למשל, בהקשר הדתי). מבחינה פסיכולוגית קשור הוולטשמרץ בדיכאון ובאסקפיזם.
המונח ולטשמרץ הוא אחד הגרמניזמים (מילים מושאלות מן הגרמנית) הנפוצים ביותר.
