וירג'יניה וולף
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
וירג'יניה וולף (באנגלית: Virginia Woolf) (25 בינואר 1882 - 28 במרץ 1941) הוא השם שבו התפרסמה מי שנקראה בלידתה אדליין וירג'יניה סטיבן, סופרת אנגליה.
וולף נולדה בלונדון. אמה הייתה ג'וליה ג'קסון דקוורת' (Julia Jackson Duckworth), בת למשפחת דקוורת', שבבעלותה הוצאת ספרים מכובדת. אביה, לסלי סטיבן (Leslie Stephen), היה מבקר ספרותי והמייסד של "המילון של הביוגרפיה הלאומית" (Dictionary of National Biography). וולף חונכה בבית על ידי אביה וגדלה בבית המשפחה ב"הייד פארק גייט".
ב-1894 סבלה וולף מהתמוטטות עצבים בפעם הראשונה, בעקבות מות אמה. סטלה דקוורת', אחותה למחצה, לקחה את מקומה של האם אך מתה שנתיים לאחר מכן. אביה מת גם הוא מסרטן ב-1904. לאחר מות אביה עברה וולף לגור יחד עם שני אחיה בבית אחותה ונסה בבלומסברי. אחיה טובי מת בשנת 1906.
בשנת 1905 החלה לכתוב למוסף הספרותי של ה"טיימס" (Times Literary Supplement). משנה זו החלה מפרסמת מאמרים, שיצטברו לאורך חייה לכ-500. ב-1912 נישאה לתאורטיקן הפוליטי ליאונרד וולף, וב-1915 פרסמה את ספרה הראשון, "המסע אל החוץ" (The Voyage Out). בשנת 1919 פורסם "לילה ויום" (Night And Day) רומן ריאליסטי המתרחש בלונדון, שמנגיד את חייהן של שתי חברות, קתרין ומרי. ב-1922 פרסמה את "חדרו של יעקב" (Jacob's Room) המבוסס על מותו של אחיה טובי.
עם פרסומם של "אל המגדלור" (1927) ו"הגלים" (1931) ביססה וולף את מעמדה כאחת מהסופרות המודרניות המובילות. בעבודות אלה פיתחה טכניקה החושפת את ההווי הנשי ומציאת חלופות לתפיסת המציאות הגברית השלטת באותה תקופה. בשנת 1925 פרסמה את "גברת דאלווי" (Mrs. Dalloway) המתאר את מחשבותיהם של קבוצת אנשים במהלך יום בחייהם.
וולף עסקה רבות בסוגיות פמיניסטיות ובמסגרת זאת פירסמה את "אורלנדו" (Orlando (1928, רומן פנטסטי העוקב אחרי קריירה של גיבור ביסקסואל וטרנסג'נדר בחצר המלכות של המלכה אליזבת, מזהות גברית עד לזהות נשית. ספר פמיניסטי נוסף שכתבה היה "חדר משלך" (1929) A Room Of One's Own, בו עסקה במכשולים ובדיעות הקדומות המופנות כלפי נשים סופרות. הפרק האחרון בספר דן באפשרות של חשיבה ביסקסואלית. בשנת 1938 כתבה את "שלושת המטבעות" (Three Guineas) הבוחן את נחיצות האשה להסביר את עצמה ואת עבודותיה.
לבסוף הוכרעה על ידי מחלת נפש והתאבדה כאשר מילאה כיסיה באבנים והטביעה עצמה בנהר אוס (Ouse) ליד ביתה בסאסקס (Sussex).
יש דעה אחרת, שלפיה התאבדה וולף לאחר שנודע לה על מחלת האלצהיימר שהתגלתה אצלה, ובחרה לשים קץ לחייה כל עוד היא שפויה ולפני שתהפוך מעמסה פיזית ורגשית על בעלה.
[עריכה] יצירות המתייחסות לווירג'יניה וולף
ב-2002 יצא הסרט השעות המבוסס על חייה של וולף ועל ספרה "מרת דאלווי". הסרט עצמו היה מועמד לפרס האוסקר וניקול קידמן קיבלה את הפרס על גילומה את וירג'יניה וולף. הסרט נעשה על-פי ספרו זוכה פרס הפוליצר של מייקל קאנינגהם מ-1998. הסרט ספג ביקורת רבה בקרב שוחרי וירג'יניה וולף על כך שאינו מתאר במדויק את חיי וולף ופועלה.
[עריכה] מספריה שתורגמו לעברית
- אורלנדו : ביוגרפיה (1928, Orlando: A Biography)
- תרגום צבי ארד, מחברות לספרות, (תשכ"ד); זמורה, ביתן, מודן, 1974
- תרגום שרון פרמינגר, ידיעות ספרים, 2007.
- אל המגדלור (1927, To the Lighthouse) - תרגום מאיר ויזלטיר, מפעלים אוניברסיטאיים להוצאה לאור (תשל"ו 1975)
- בין המערכות (1941, Between the Acts) - תרגום אהרן אמיר, זמורה, ביתן, מודן, (תשמ"א 1981)
- הגלים (1931, The Waves) - תרגום מאיר ויזלטיר, זמורה-ביתן, (תשמ"ב 1982)
- חדר משלך (1929, A Room of One's Own) -
- חדרו של ג’ייקוב (1922, Jacob's Room) - תרגום ניצה בן-ארי, זמורה-ביתן, תשמ"ו 1986
- לילה ויום (1919, Night and Day) - תרגום אביבה ברושי, זמורה-ביתן, תשנ"ה 1995
- מכלול סיפורים קצרים - תרגום ברוריה בן ברוך בעריכת סוזן דיק, כתר, [תשנ"א]
- המסע אל החוץ (1915, The Voyage Out) - תרגום אביבה ברושי, זמורה-ביתן, תשנ"ג 1993
- מרת דאלוויי (1925, Mrs. Dalloway)
- תרגום רנה ליטוין, זמורה, ביתן, מודן, [תשל"ה 1974]
- תרגום שרון פרמינגר, ידיעות ספרים, 2008.
- פלאש : קורות חייו (1933, Flush: A Biography) - חנוך קלעי, דביר, (תשל"ג)
- שלוש גיניאות (1938, Three Guineas) - תרגום אהרן אמיר, שוקן, תשמ"ה 1985
- השנים (1937, The Years) - תרגום אדם זרטל (ערך יחיעם פדן), זמורה, ביתן, מודן, (תש"ם 1979)
- מות העש
[עריכה] קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
ציטוטים בוויקיציטוט: וירג'יניה וולף |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: וירג'יניה וולף |
- מיצירתה של וירג'יניה וולף בפרויקט גוטנברג
- הספרים של וירג'יניה וולף באתר סימניה
- דן לחמן, וירג´יניה וולף / מרת דאלווי
- רנה ליטוין, חשתי שגם אני שוקעת בגלים, בעיתון הארץ
- ארנה קזין, חדר משלה, חדר משלו, בעיתון הארץ
- אלי שאלתיאל, חדר משלו, בעיתון הארץ
- זה לא גברת זה אדון מאת אריאנה מלמד ב-ynet
- פרק מתוך "מות העש", וירג'יניה וולף, ynet
- אילת שמיר, בוקר אחד, אחרי המלחמה הגדולה, בעיתון הארץ