ויקטור חרה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ויקטור חרה (28 בספטמבר 1932 - 16 בספטמבר 1973) היה זמר, מלחין,במאי תיאטרון ופעיל פוליטי צ'ילאני שנרצח במהלך ההפיכה הצבאית בצ'ילה ב-1973. מותו האלים, שעמד בניגוד מוחלט לשיריו המטיפים לשלום ואחווה, הפכו אותו לאחר מותו לאחד מגיבורי המאבק העממי של תנועות השמאל ברחבי אמריקה הלטינית וכסמל למאבק לזכויות האדם ולצדק.
תוכן עניינים |
[עריכה] ילדות ונעורים
נולד וגדל בלונקן, עיירה קטנה ליד סנטיאגו דה צ'ילה. הוריו היו פועלים חקלאים. אביו היה אלכוהוליסט והתעלל באשתו תכופות. אחרי שאביו עזב את המשפחה, דאגה אמו לבדה למשפחה. היא שרה וניגנה בגיטרה וממנה למד את שירי העם הצ'ילאניים. אחרי מות אמו, הפסיק את לימודי הנהלת החשבונות ולמד שנתיים תאולוגיה, אך חדל להאמין באל והפסיק את לימודיו. חזר ללונקן ותוך התעניינות בשירי העם מהמסורת העממית, התחיל להתעניין גם בתיאטרון והחל ללמוד משחק באוניברסיטת סנטיאגו. באותה עת, השתתף בהרבה הפקות (כמו קרמינה בוראנה) והכיר את ויולטה פרה, זמרת עם ותיקה ופעילה קומוניסטית.
[עריכה] פרסומו כבמאי וכזמר
בשנת 1966 יצא תקליטו הראשון שכלל מסרים פוליטיים ברורים. הוא המשיך לעבוד כבמאי תיאטרון, אך הקדיש יותר ויותר זמן לשירים ולפעילות פוליטית. ב-1970 הוא עזב את התיאטרון. שיריו של ויקטור חרה עוסקים באנשים ממעמד הפועלים והתמודדותם עם הבעיות הכלכליות היומיומיות. הוא נחשב לאחד מעמודי התווך של ה-“Nueva Canción”, הזמר הפופולרי החדש בדרום אמריקה. הוא גם היה חבר מוביל במחלקת האומנות של המפלגה הקומוניסטית בצ'ילה. חרה תמך כמובן בהתמודדותו של סלבדור איינדה בשם האונינדד פופולר לנשיאות צ'ילה. במשך שלוש שנות שלטונו של איינדה זכה חרה להצלחה ולפרסום. במהלך ההפיכה הצבאית של אוגוסטו פינושה ב-12 בספטמבר 1973 נעצר ויקטור חרה, הובל לאצטדיון העירוני, יחד עם אלפים רבים אחרים, ועונה. אנשי פינושה שברו את ידיו, כדי שלא יוכל לשיר באצטדיון, אך הוא המשיך לשיר את המנון האונידאד פופולר "Venceremos" (ננצח). לאחר מכן הוא הוכה ונורה למוות.
בספטמבר 2003, לרגל 30 שנה להרצחו, הוחלף שמו של האצטדיון רשמית ל"אצטדיון ויקטור חרה".
[עריכה] עבודותיו כבמאי
בין המחזות המפורסמים אותם ביים חרה, בולטים:
- 1960: מנדרגולה מאת מקיאוולי
- 1963: מעגל הגיר הקווקזי מאת ברטולד ברכט
- 1966: מרה/סאד מאת פטר וייס
- 1969: אנטיגונה מאת סופוקלס
בנוסף, כעשרה מחזות של מחזאים דרום-אמריקאים, ביניהם, אלחנדרו זיווקינג (Alejandro Sieveking).
[עריכה] דיסקוגרפיה
[עריכה] אלבומי סטודיו
- Víctor Jara [Canto a lo humano] 1966
- Canciones folklóricas de América 1967
- Víctor Jara [Odeon] 1967
- Pongo en tus manos abiertas 1969
- Canto libre (1970)
- El derecho de vivir en paz 1971
- La población 1972
- Canto por travesura 1973
- Manifiesto 1974
[עריכה] אלבומים בהופעה חיה
- El Recital 1983
- Víctor Jara en México, WEA International 1996
- Habla y Canta en la Habana Cuba, WEA International 2001
- En Vivo en el Aula Magna de la Universidad de Valparaíso, 2003
[עריכה] אלבומים שיצאו לאחר הרצחו
- Te recuerdo Amanda, Fonomusic (1974) *
- Presente, (1975) *
- Vientos del Pueblo, Monitor (1976)
- Canto Libre, Monitor (1977) *
- An Unfinished Song, Redwood Records (1984)
- Todo Víctor Jara, EMI (1992) *
- 20 Años Despues, Fonomusic (1992) *
- Deja la Vida Volar (Lass das Leben fliegen) (1996) *
- Víctor Jara presente, colección „Haciendo Historia“, Odeon (1997)
- Te Recuerdo, Víctor, Fonomusic (2000) *
- Antología Musical, WEA Warner (2001) 2CDs *
- 1959–1969 – Víctor Jara, EMI Odeon (2001) 2CDs *
- Latin Essential: Victor Jara, (WEA) 2CDs (2003) *
- Collección Victor Jara – Warner Bros. (2004) (8-CD-Box) *
- Victor Jara. Serie de Oro. Grandes Exitos, EMI (2005) *
