וילי מקטל העיוור
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
וילי מקטל העיוור (באנגלית: Blind Willie McTell, 5 במאי 1901 - 15 באוגוסט - 1959), נולד תחת השם ויליאם סמיואל מקטל, היה זמר, גיטריסט וכותב שירי בלוז אמריקאי בעל השפעה.
מקטל היה גיטריסט 12 מיתרים שניגן בטכניקת פינגר סטייל, והקליט בין השנים 1927 ל-1955. אחד משיריו המפורסמים ביותר, "בלוז סטייטסבורו", זכה לגרסאות כיסוי על ידי אמנים כמו טאג' מאהל ולהקת האחים אולמן. ג'אק ווייט מלהקת הווייט סטרייפס מחשיב את מקטל כהשפעה (אלבומם משנת 2000, "דה סטיל", הוקדש למקטל והציג גירסאת כיסוי לאחד משיריו), כמו גם קורט קוביין מלהקת נירוונה. בוב דילן שיבח את מקטל בשלוש הזדמנויות: תחילה בשיר מיוחד שכתב על מקטל (הוקלט ב-1983, שוחרר ב-1991 באוסף שירים נדירים), "וילי מקטל העיוור", לאחר-מכן עם גירסאת כיסוי לשירו של מקטל "מנוע שבור" באלבומו משנת 1993, "World Gone Wrong", ולבסוף באלבומו משנת 2003, "אהבה וגנבה", בו שילב שורה משירו של מקטל, "הרוג את זה ילד" באחד משירי האלבום.
מקטל נולד בעיר תומסון במחוז ג'ורג'יה, עיוור בעין אחת. עד ילדותו המאוחרת איבד את ראייתו בעין השנייה, אך נהיה קורא מיומן בכתב ברייל. הוא הראה מיומנות רבה במוזיקה מגיל מוקדם ולמד לנגן בגיטרת 6 מיטרים. אביו עזב את המשפחה כאשר מקטל עדיין היה צעיר, אז כשאימו מתה בשנות ה-20, הוא עזב את עיר מולדתו והפך לשחקן נודד. הוא פתח בקריירת ההקלטות שלו ב-1927 עבור "תקליטי ויקטור" באטלנטה.
בשנים שלפני מלחמת העולם השנייה, הוא טייל והופיע רבות, והקליט עבור מספר חברות תחת מגוון שמות. סגנונו היה ייחודי: סוג של קאנטרי בלוז, המגשר את הפער בין צלילי הבלוז הגס של המיסיסיפי דלתא לצלילי הבלוז המלוטש של החוף המזרחי. הסגנון מתועד בהקלטותיו של ג'ון לומקס מ-1940 של מקטל עבור ספריית הקונגרס.
ב-1934, מקטל התחתן עם רות' קייט ויליאמס (ידועה יותר כקייט מקטל). היא ליוותה אותו על הבמה ובמספר הקלטות, לפני שהחלה לשמש כאחות ב-1939. את מרבית שנות נישואיהם, משנת 1942 ועד מותו, הם בילו בנפרד, כאשר היא חיה בפורט גורדון ליד אוגוסטה, והוא עבד בסביבות אטלנטה.
לאחר המלחמה, הוא הקליט עבור "תקליטי אטלנטה" ו-"תקליטי ריגל", אך הקלטות אלו זכו להצלחה מסחרית נמוכה יותר מעבודותיו הקודמות. הוא המשיך להופיע באטלנטה, אך הקריירה שלו נקטעה עקב בריאות רעה, בעיקר סוכרת.
אד רוהדס, מנהל חנות תקליטים, פגש את מקטל ב-1956 והקליט מספר הופעות אחרונות על טייפ. אלה שוחררו לאחרונה תחת "תקליטי פרסטיג'/בלוזוויל" בשם "ההקלטות האחרונות של וילי מקטל".
מקטל נפטר עקב שבץ מוחי במילדג'וויל, ג'ורג'יה, בשנת 1959.
פסטיבל בלוז לזכרו של מקטל נערך מדי שנה במקום הולדתו, תומסון, ג'ורג'יה.
[עריכה] דיסקוגרפיה
- "וילי מקטל העיוור השלם 1927-1935, תקליטי קאטפיש (KATCD229) - מציג את ההקלטות המלאות (כולל תחת שמות בדויים) בין השנים 1927-1935.
- "השנים הקלאסיות 1927-1940", תקליטי JSP (JSP7711), משמיט כמה הקלטות מהסט הקודם אך מוסיף את הקלטותיו ב-1940 לספריית הקונגרס.
- "וילי מקטל העיוור השלם", תקליט סוני לגאסי (C2K-53234), כולל הקלטות שלא פורסמו קודם-לכן ומכיל מאמר מקיף מאתר דייוויד אוונס. האוסף משמיט, אמנם, את השיר "בלוז סטייטסבורו", שירו הפופולרי ביותר של מקטל.
- "יצירות מוקלטות שלמות בסדר כרונולוגי, חלק 1", תקליטי דוקיומנט (אוסטריה) DOCD-5006.
- "יצירות מוקלטות שלמות בסדר כרונולוגי, חלק 2", תקליטי דוקיומנט (אוסטריה) DOCD-5007.
- "יצירות מוקלטות שלמות בסדר כרונולוגי, חלק 3", תקליטי דוקיומנט (אוסטריה) DOCD-5008.
- שלושת התקליטורים הנ"ל, המכסים את השנים 1927-1933, שוחררו גם במארז תקליטורים תחת השם "בלוז סטייטסבורו" (DOCD-5677).
- "1940: הקלטות ספריית הקונגרס השלמות", תקליטי RST (אוסטריה) BDCD-6001.
- "וילי מקטל העיוור וקורלי וויבר: השנים שלאחר המלחמה 1949-1950", תקליטי RST (אוסטריה) BDCD-6014.
- "המיטב של וילי מקטל העיוור", תקליטי יאזו, מבחר שירים מהקלטות שנות ה-20 וה-30 (Yazoo-2071).
