ה. לייוויק
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ה. לֵיוִיק, (1888 - 1962), שם העט של לֵייוויק הַאלפֶּרן, משורר יידיש, מחזאי וסופר.
ליויק נולד בעיירה ליד מינסק, בלארוס, בשנת 1888, ונפטר בניו יורק בשנת 1962.
ליויק התחנך כילד במסגרת תורנית אדוקה, אך בהגיעו לישיבה כבר קרא ספרים חילוניים ומשכיליים. הוא גורש מהישיבה והצטרף לתנועת ה"בונד". בשנת 1904 פרסם את שיריו הראשונים ביידיש בעיתוני התנועה. בשנת 1906 נכלא על ידי המשטרה הצארית וישב במאסר כארבע שנים. הוא הובל לסיביר, שם נידון למאסר עולם בשנת 1912, על פעילותו המהפכנית.
בשנת 1913 הצליח ליויק להימלט ממחנה המעצר בסיביר וברח דרך המזרח הרחוק. הוא נמלט מרוסיה והצליח להגיע לניו יורק. בשנותיו הראשונות כמהגר עבד בכל מיני מלאכות, ובעיקר מצא פרנסתו במלאכת הצבעות. בה בעת החלו שיריו להתפרסם בבמות היידיש הגדולות של אמריקה, ובעיקר ב"צוקונפט". שיריו המרגשים מאותה תקופה הם שירי סיביר שלו, שירי המאסר הבריחה. אחדים מהם תורגמו לעברית, וכוחם נשמר בהם גם היום.
בשנת 1919 נתפרסמו קובץ השירים הראשון שלו, ומחזותיו המפורסמים: "הגולם", (ראו למטה על הצגת "הגולם" ב"הבימה"), ו"סחבות". כתיבתו באותה עת הייתה שזורה באמונה חזקה בגאולת העם היהודי המיסטית, ובגאולת האדם העובד בדרך הארגון החברתי והמהפכני.
בשנת 1925 ערך ה. ליויק מסע הרצאות גדול בתפוצה היהודית, הוא הופיע בפני קהלים גדולים בקריאת שירים, וכתב רשמי מסע שנתפרסמו בעיתוני היידיש באמריקה. בין השאר ביקר שוב ברוסיה, הפעם כמהפכן מכובד ולא כאסיר נמלט. השלטון הקומוניסטי עשה הרבה כדי לקרבו אל המשטר, וכדי שיפרסם טובות על הנעשה אצל יהודי ברית המועצות. אבל יחסם הקשוח של קברניטי מוסקבה לשאלת הציונות ויישוב ארץ ישראל גרמו לו שיפרוש מארגוני הקומוניסטים. הוא חדל אז גם לכתוב בעיתונים המקורבים אליהם.
שלושת מחזותיו, "הגולם", "כבלים", ו"חלום הגולם", נחשבים עד היום כפיסגת יצירתו הדראמטית. צירוף חיוני וכובש לב של אמונה מיסטית בנצח קיומו של עם ישראל, ואמונה לוהטת בתיקון האדם והמשטר. ה. ליויק פרסם למעלה מששים כרכים ביידיש: מחזות וסיפורים, שירים ופואמות, רשמי מסע ומסות. יצירותיו תורגמו גם לעברית, ומחזותיו הוצגו בתיאטרון העברי. על שמו של ה. ליויק קרוי היום "בית ליויק", מרכז לתרבות יידיש בתל אביב, נוסד על ידי עיתונאים וסופרי יידיש. ליד בית ליויק פועלת הוצאת ספרי יידיש, הוצאת ליויק.
[עריכה] ספריו של ה. ליויק בעברית
- אַבֶּלַר והֶלוּאיז, פואמה דרמטית בשלוש תמונות, תרגם מיידיש והוסיף אחרית דבר ק"א ברתיני, תל אביב, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1990.
- בלדה על בית החולים בדנוור, תרגם אברהם שלונסקי, מרחביה, 1942.
- הגולם, תרגום מ. כספי, תל אביב, שנות הששים.
- גזר, דראמה תנכי"ת מתקופת יוצאי מצרים, בשלוש מערכות, תרגם אהרון אשמן, תל אביב, 1940.
- הירש לקרט, פואמה, תרגם משה בסוק, הקיבוץ המאוחד, 1944.
- ששה שירים מן הכרמל, תרגם שמשון מלצר, חיפה, 1963.
- יאבדו שמים וארץ, שירת האפוקליפסה היידית, אנתולוגיה ובתוכה גם משירי ליויק, תרגם עידו בסוק, תל אביב, 2002.
- מהר"ם מרוטנברג : פואמה דרמטית בשבע תמונות, תרגום - מ’ סילון-זילברמן, תל אביב, 1968.
- על תהומות הולך ושר, ילקוט שירים ליריים, תרגם מיידיש והוסיף אחרית דבר ק"א ברתיני, תל אביב, 1977.
- שירים ופואמות, עברית - מאיר אבני, 2000.
- חזיוני גאלה, הגלם, חלום הגלם, כבלי משיח : טרילוגיה, תרגמו מיידיש א"ז בן-ישי ואברהם שלונסקי; בלוויית הקדמת המחבר ומבוא של דב סדן, מוסד ביאליק, ירושלים, 1957.
[עריכה] מחזותיו של ה. ליויק שהוצגו בתיאטרון העברי
- כבלים, "הבימה", תרגום: צבי וויסלאבסקי, בימוי: ברוך צ'מרינסקי, תפאורה: מנחם שמי, תלבושות: שנדר, מוזיקה: פורדהאוס בן ציסי, הבכורה התקיימה ב-16 בדצמבר 1931 בארץ.
- הגולם, "הבימה", מוסקבה, בימוי: בוריס וורושילוב, תפאורה: ניבינסקי, מוזיקה: מ. מילנר, הבכורה נתקיימה ב-15 במרץ 1925.
- חלום הגולם, "הבימה", תל אביב, תרגם אברהם שלונסקי, בימוי ליאופולד לינדברג, תפאורה יעקב שטיינהארדט, מוזיקה שלמה רוזובסקי, הבכורה נתקיימה בשנת 1935.
- מי האיש, תרגם מ"ז וולפובסקי, בימאי ברוך צ'מרינסקי, הוצג בהבימה, אוגוסט 1939.
