הרנסאנס האנגלי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| סדרת המאמרים העוסקים בהיסטוריה של בריטניה |
|
| תקופות בהיסטוריה של בריטניה | |
| בריטניה הפרהיסטורית | |
| בריטניה הרומאית | |
| בריטניה בימי הביניים | |
| אנגליה הסקסונית | |
| אנגליה הנורמנית | |
| הרנסאנס האנגלי | |
| התקופה האליזבתנית | |
| בריטניה המודרנית | |
| תקופת ההשכלה הסקוטית | |
| האימפריה הבריטית | |
| היסטוריה של הממלכה המאוחדת | |
| היסטוריה של אזורים בבריטניה: | |
| היסטוריה של אנגליה | |
| היסטוריה של סקוטלנד | |
| היסטוריה של אירלנד | |
| היסטוריה של ויילס | |
| היסטוריה של לונדון | |
| נושאים מתוך היסטוריית בריטניה: | |
| היסטוריה של החברה הבריטית | |
| היסטוריה של הצבא הבריטי | |
| היסטוריה של הכלכלה הבריטית | |
| היסטוריה של החוקה הבריטית |
הרנסאנס האנגלי הוא מונח המתאר תנועה תרבותית ואמנותית באנגליה, שהחלה בתחילת המאה ה-16 והסתיימה בתחילת המאה ה-17. תנועה זו קשורה לרנסאנס האירופאי שהחל ככל הנראה בצפון איטליה במאה ה-14. תקופה זו בהיסטוריה התרבותית של אנגליה נקראת לעתים "העידן האליזבתני" או "עידן שייקספיר", על שם השליטה הכי חשובה והסופר הכי מפורסם של הרנסאנס האנגלי. אולם ראוי לציין כי מונחים אלו הם מטעים, משום ששייקספיר לא היה מפורסם בזמנו באותה מידה של היום, והרנסאנס האנגלי מכסה תקופה שהחלה לפני והסתיימה אחרי תקופת שלטונה של אליזבת הראשונה.
בתקופה זו משוררים, כמו ג'ון מילטון, פרסמו עבודות שניתן למצוא בהן את העניין הגובר של אנשי התקופה להבין את האמונות הנוצריות האנגליות. מחזאים כמו ויליאם שייקספיר וכריסטופר מרלו חיברו ייצוגים תיאטרלים של תפיסת החיים, המוות וההיסטוריה של האנגלים. לקראת סוף עידן שושלת טיודור, פילוסופים כמו תומאס מור ופרנסיס בייקון פרסמו את רעיונותיהם לגבי האנושות והחברה.
