הקדרים באים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הקדרים באים הוא משחק ילדים. משחקים אותו על מגרש מלבני (בריצה) או בבריכת שחייה (בשחייה).
תוכן עניינים |
[עריכה] כללי המשחק
הקדר (אחד המשתתפים שהפסיד בהגרלה לפני המשחק), נמצא בצד אחד וכל האחרים בצד השני. הקדר קורא "הקדרים באים", מתקדם אל המשתתפים ומנסה לתפוס אותם. הם מצדם מנסים להתחמק ממנו ולהגיע בשחייה לצד השני. הם עשויים לקרוא "אין אנו יראים" בתגובה לקריאתו. אם הקדר תופס מישהו - הוא מצטרף לקדרים. לקדר אסור ללכת אחורה אלא רק קדימה ולצדדים. כאשר הקדר מגיע לקיר הנגדי, כל מי שעדיין נשאר עליו מוגדר כנתפס. לאחר מכן נפתח סיבוב נוסף, בכיוון ההפוך. המשחק מסתיים כשהקדרים תפסו את כולם חוץ מאחד, שבסיבוב שלאחר מכן הוא הופך לקדר.
[עריכה] מקור השם
קדרים הוא כינוי יהודי מתקופת המאה ה-17 לטטרים, אשר היו פורעים ביהודי מזרח אירופה ושובים בהם שבויים, אותם היה צריך לפדות.
יש הגורסים כי שם המשחק הוא הקטרים באים, (מלשון קטר של רכבת).
המשחק בגרסתו היבשתית מכונה גם חומות ירושלים.
שם נוסף למשחק הוא הבבונים באים. הגרסה הקרויה מי מפחד מהדוב הגדול? פותחת לא בקריאה אחת כי אם בדו-שיח בין התופסים לנתפסים, המהווה שיר משחק:
- תופס:"מי מפחד מהדוב הגדול?"
- קבוצה:"אף אחד!"
- תופס:"ואם הוא יבוא?"
- קבוצה:"שיבוא!"
- תופס:"ואם הוא יטרוף?"
- קבוצה:"שיטרוף!"
- תופס:"1,2,3!"
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- מילות השיר "פנס בודד", באתר שירונט
